פסקי קורונה/ Piskei Corona

Item

Title

פסקי קורונה/ Piskei Corona

Description

Rabbi Hershel Schachter's, a very influential Orthodox rabbi, responsa (Hebrew and English) on framing Jewish Law on this period.

Date Created

2020

Denomination

Orthodox

Genre

Document

Language

English
Hebrew

Contributor

Rabbi Hershel Schachter

extracted text

‫פסקי קורונה‬
‫מ א ת ה ר ה ״ ג ה ר ׳ צ ב י ש כ ט ר ש ל י ט ״א‬

‫שנת תש״פ‬

‫בס״ד‬

‫תוכן העניינים‬
‫ הכשר כלים‬............................................................................................ 4
TEVILAS KEILIM WHEN THE MIKVAH IS CLOSED .................................................. 5
KASHERING A DISHWASHER ........................................................................... 6
‫ חמץ‬..................................................................................................... 7
BUYING CHAMETZ IN ADVANCE ON CHOL HAMOED ............................................. 8
BIUR CHAMETZ .......................................................................................... 9
KITNIYOS ............................................................................................... 10
CHAMETZ SHE'ENO BIRSHUSO ..................................................................... 11
MECHIRAS CHAMETZ ................................................................................ 17
‫ מנהגים‬............................................................................................... 12
COMMUNAL CUSTOMS IN DIFFICULT TIMES ..................................................... 13
HAIRCUTS ON CHOL HAMOED AND SEFIRA ...................................................... 14
SHIR HASHIRIM ON CHOL HAMOED PESACH .................................................... 15
NAMING A BABY GIRL ............................................................................... 16
TAANIS BECHORIM ................................................................................... 17
SAYING KOL DICHFIN AT THE SEDER ............................................................... 18
‫ תפילה‬................................................................................................ 19
KRIAS HATORAH ...................................................................................... 20
TZIRUF TO A MINYAN ................................................................................ 22
HALLEL ON PESACH NIGHT .......................................................................... 24
TEFILLAS TAL ........................................................................................... 24
AANIM ZMIROS ....................................................................................... 26
DAVENING FOR THE SICK ............................................................................. 27
‫פיקוח נפש‬/‫ חולה‬.................................................................................. 28
PIKUACH NEFESH ON SHABBOS .................................................................... 29

‫בס״ד‬

SICK IN ISOLATION .................................................................................... 30
TRIAGE IN MEDICAL DECISIONS .................................................................... 33
‫ טהרת המשפחה‬................................................................................... 33
SHOWERING AFTER THE MIKVAH .................................................................. 36
‫ שמחות‬............................................................................................... 37
WEDDING WITHOUT A MINYAN .................................................................... 38
JOINING A SIMCHA VIA ZOOM ...................................................................... 39
‫אבלות‬/‫מת‬........................................................................................... 40
REBRURYING A MEIS .................................................................................. 41
INYANEI AVEILUS ...................................................................................... 41
TAHARA FOR MEISIM ................................................................................. 45
‫יום טוב‬/‫ שבת‬....................................................................................... 47
EIRUV TAVSHILIN ...................................................................................... 48
EIRUV CHATZEIROS .................................................................................... 48
DOCTOR RETURNING HOME FROM HOSPITAL/WOMEN RETURNING HOME FROM
MIKVAH ON SHABBOS/YOM TOV .................................................................. 49

‫הכש ר כלים‬

‫‪4‬‬

‫טבילת כלים בעיר שהמקוה סגורה‬
‫ עי‘ שו“ע יו“ד סו סי‘ ק“כ סט“ז שיתננו‬,‫ מי שמפחד ללכת למקוה ולהטביל כליו שקנה זה עתה להשתמש בו לפסח‬.‫טבילת כלים‬
‫ ]אשר בדרך כלל אין להתיר הערמה להפקיע עצמו מלקיים‬.‫ יש להתיר הערמה‬,‫ דבשעה“ד שא“א לקיים המצוה‬,‫לנכרי במתנה‬
‫ ובספר ויהי בנסוע הארון כתב הר“ר אהרן הכהן אדלר נ“י בשם רבנו ז“ל שהקיל גם‬.[‫ עי‘ מש“כ בס‘ בעקבי הצאן רס“י ט“ו‬,‫מצוה‬
‫ ומסתברא שמן הנכון‬.[‫ עי‘ בס‘ טבילת כלים‬,‫ ]ויש בזה מח‘ בין הגדולים שמלפני מאה שנה‬.‫במפקיר הכלי אע“ג שכבר זכה בו‬
‫ ומסתברא דסגי בשומעים שלשה דרך האינטרנט ולא בעינן שיהיו בפניו‬,‘‫ ושנים מהם יהיו כשרים לעדות וכו‬,‫להפקיר בפני שלשה‬
.‫ממש‬
‫ ואם ימכרו יצטרכו לטובלם‬,‫ כי אין איסור ב“י על בליעות כלים‬,‫בשנים כתקונם יעצו הגדולים ליזהר שלא למכור את כלי החמץ‬
‫ כדי‬,‫ אפשר לבקש מהרב שימכור את הכלים החדשים לנכרי יחד עם החמץ‬,‫ אם ירצו‬,‫ ושנה זו‬.‫עוה“פ כשחוזר הרב לקנות מהנכרי‬
‫ שלא יחזור לקנות את הכלים‬,‫ כשחוזר הרב לקנות בחזרה את החמץ מן הנכרי‬,‫ ומן הנכון שלאחר היו“ט‬,‫שלא יהיו צריכים טבילה‬
.‫ וקיימת אפשרות שא אז לא יהיה ביכולתם‬,‫החדשים כי אז יתחייבו הבעלים לטובלם מיד‬
Aside from the mitzvah of performing Tevilas Keilim, there is a prohibition to use metal and glass dishes and utensils
prior to their immersion in a Mikvah. In these days where the Coronavirus has closed many mikvaos and it is not
possible to use the regular community keilim mikvah, a reasonable effort should be made to find a natural body of
water (ocean, pond, river etc) where utensils can be immersed. Please note that when using a natural body of water,
care must be taken to immerse the item in its entirety below the water.
If it would be overly strenuous to travel and immerse the utensils in such a body of water, one should try and use
disposable utensils whenever possible relying on the opinion of Rav Moshe Feinstein that disposable aluminum
utensils do not require tevilas keilim.
If these options are not available, the Shulchan Aruch Y.D. 120:16 permits one to transfer ownership of the vessels to a
non-Jew in order to relieve the obligation of tevilas keilim and the prohibition of using the utensils prior to immersion.
However, this is not necessarily a reasonable option at this time when people are committed to maintaining standards
of social distancing.
Therefore, since we are facing a unique situation of great need and limited options, it is permitted to use utensils that
have not been immersed after renouncing ownership of the utensils.
When declaring the utensils as ownerless one must:
• Have full intent that they are truly declaring the items as truly ownerless and that if someone were to take the
item before the original owner were to reclaim them they would be willing to let the item go.
• The declaration must be to 3 people who live in your neighborhood, so that one of them has the ability to
potentially acquire the item and two people could be witnesses to say that the other person did not steal the
item. 2 of the people should be valid Halachic witnesses.
• This doesn’t have to be done in front of 3 people. It can be declared over email or social media to 3 people.
After declaring that the items are ownerless you should move the items out of your physical house or apartment and
let them remain outside for a few minutes where someone could potentially come and take them.
Because the above approach is due to the difficult and pressing circumstances that we are currently facing, once a
Mivkah, or an opportunity for immersing the utensils, becomes available the individual must take the items to be
immersed without a blessing before using them again.

15

‫הכשרת די“ש וואשע“ר‬
‫בשנה פשוטה שבת פרשת צו היא תמיד שבת הגדול‪ ,‬וכתב המשנ“ב )סי‘ תכ“ח ס“ד בבה“ל בשם האבודרהם( דה“ט‪ ,‬דדין‬
‫מריקה ושטיפה )דהיינו הגעלה( מופיע בפר‘ צו‪ ,‬שתמיד מגעילים כלים לפני פסח‪ .‬ובפ‘ מטות מופיע דין גיעולי כלי מדין‪,‬‬
‫וכתוב שמה‪ ,‬כל דבר אשר יבוא באש ‪ ...‬וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים‪ ,‬ומאותו הפסוק למדנו דבאיסורא בלע הכלל‬
‫הוא דכבולעו כך פולטו‪ ,‬בנגוד למריקה ושטיפה )דפ‘ צו( ששמה המדובר הוא בהיתרא בלע‪ ,‬ותמיד סגי בהגעלה )גמ‘ ע“ז‬
‫ד עו‪ .(.‬ובדי“ש וואשע“ר שהחמץ )או הטריפות( נבלע ע“י עירוי מהמים הרותחים אל תוך הדפנות ואל תוך הסל‪ ,‬שפיר‬
‫אפשר להכשיר באותו האופן‪ .‬וא שבכמה ממכשירים אלו יש תערובת של חומר של חרס )שלא מועילה לה הגעלה(‪ ,‬מקובל‬
‫אצל הפוסקים שאופי הכלי נקבע ע“פ רוב החומר‪ ,‬והרוב איננו מחרס‪.‬‬
‫ונכון שהגה“צ רמ“פ ז“ל רצה להחמיר )משום חומרא דחמץ ולא לענין שאר טריפות( שלא להגעיל כלי של פלאסטי“ק‪,‬‬
‫למעשה לא נתפשטה הצעתו‪ ,‬וכנראה שלא נתקבלה‪ ,‬והמקובל הוא שמגעילים כלי פלסטי“ק א לפסח‪ .‬ובשעתו החמיר‬
‫הגרמ“פ שלא להגעיל הסל שמשימים בו הכפות והמזלגים מפני שבזמן ההוא היו עשוים נקבים קטנטנים מאוד בקופסא‬
‫שבסל‪ ,‬וא“א לנקר את כל הבעין מתוך הנקבים הקטנטנים‪ ,‬כמו בנפה וכברה )עי‘ רמ“א לשו“ע או“ח סי‘ תנ“א סי“ח(‪ ,‬אבל‬
‫בזמנינו אין עושים כן‪ ,‬ואין שמה בקופסא שום נקבים קטנטנים‪ ,‬ושפיר אפשר להגעיל הדי“ש וואשע“ר‪ ,‬אם אין בו זכוכית‬
‫שמנהג האשכנזים )רמ“א סי‘ תנ“א סע‘ כ“ו( שלא להכשיר כלי זכוכית לפסח‪ ,‬ואפילו אם רק חלק מדופני הכלי עשוי‬
‫מזכוכית אין להכשירו‪ .‬אכן הגעלה באופן זה מיוסדת על כמה קולות ובשנים כתיקונם אינו מן הנכון לסמוך על הנ“ל‪.‬‬

‫‪Regarding the use of a dishwasher that was used for Chametz. If all of the material of the walls of the‬‬
‫‪dishwasher are metal, even though the metal may contain a certain percentage of porcelain, since the‬‬
‫‪metal is the majority we can kasher the dishwasher for Pesach. (Ashkenazim have a Minhag to not‬‬
‫‪kasher glass utensils for Pesach, therefore even if only part of the inside wall or door of the dishwasher‬‬
‫‪consists of glass Ashkenazim would not kasher). To kasher a dishwasher one must first wait 24 hours‬‬
‫‪without using the dishwasher. Then one should run the empty dishwasher on a full cycle. The cleaning‬‬
‫‪cycle should be run with just water burning hot water and no detergent. (If many people in the home‬‬
‫‪are using hot water at that time then the water in the dishwasher may not be hot enough).‬‬
‫‪The custom for Ashkenazim is that a kashering should only be done in order to remove the status of‬‬
‫‪something that is Treif or Chametz. However, this should not be done in order to make a vessel that‬‬
‫‪is dairy into Pareve or a meat vessel into Pareve.‬‬
‫‪In general, the kashering of a dishwasher in this manner relies on a number of leniencies and in years‬‬
‫‪where there is no great need one should not rely on this approach.‬‬

‫‪26‬‬

‫חמץ‬

‫‪7‬‬

‫להזמין )צו באשטעלין( קניית חמץ בפסח אצל נכרים‬
‫באופן שלא ישלחו לו את החמץ עד לאחר החג‬
‫חמץ בפסח אסור בהנאה ובב"י‪ ,‬אבל בנדון זה אין כאן לא הנאה בפסח‪ ,‬וגם אין עליו עדיין בעלות שיעבור על ב"י‪ .‬ומה‬
‫שיש לדון כאן הוא אם יש בזה משום רוצה בקיומו‪.‬‬
‫והנה ענין זה מקורו בגמ' עבד"ז )סג‪ ,(:‬ונחלקו הראשונים אם חומרא זו רק שייכת בעבד"ז וביי"נ או א בחמץ ]עי' שדי‬
‫חמד סו ח"ד[‪ .‬בשו"ע או"ח סי' ת"נ ס"ז פסק המחבר להחמיר כדעת הטור שנוהג א בחמץ‪ .‬אכן שמה המדובר הוא‬
‫במשכיר כלי באמצע הפסח לנכרי וכו'‪ ,‬והרי הוא )מכח מאי דרוצה בקיומו( נהנה מן החמץ בפסח‪ .‬אכן במשכיר לו הכלי קודם‬
‫הפסח‪ ,‬עיי"ש במשנ"ב בבה"ל שיש סוברים שזה מותר‪) ,‬עיי"ש מש"כ שיש ב' גרסאות בס' האגור(‪ .‬ואפילו לדעת המחמירים‬
‫שמה‪ ,‬עי' שו"ע )סי' תמ"ח ס"ד( שרשאי הישראל לומר לנכרי בע"פ שיקנה ממנו הרבה חמץ עכשיו‪ ,‬כי הוא ירצה לקנות‬
‫ממנו בחזרה לאחר הפסח‪ ,‬ועיי"ש במשנ"ב )ס"ק כ"ג( שהאחרונים כתבו דרשאי אפילו להבטיח להנכרי שיחזור ויקנה ממנו‬
‫ויתן לו ריוח‪ ,‬הרי דאין כאן בכה"ג בעיא של רוצה בקיומו‪ ,‬דכל האיסור של רוצה בקיומו הוא מפני שזה נחשב כנהנה‪ ,‬והנאה‬
‫דממילא תמיד מותרת‪ ,‬ורק אסור לעשות מעשה המהנה ]וזוהי הנחת כל הסוגיא דפסחים )כה‪ (:‬הנאה הבאה לאדם בע"כ[‪,‬‬
‫וקודם הפסח בשעה שמוכר את חמצו להנכרי ומבטיחו וכו' הרי אז מותר ליהנות מן החמץ‪ ,‬ובפסח הרי הישראל רק רוצה‬
‫בקיומו בשוא"ת‪ ,‬ואין בזה בעיא‪ .‬ושאלה זו ממש נמצאת בשו"ת מהר"ם שי"ק )או"ח סי' רכ"ה(‪ ,‬הו"ד בקצרה בשד"ח‬
‫)במערכת חמץ ומצה‪ ,‬סי' א' אות י"ד(‪ ,‬אם מותר להזמין חמץ בחולו של מועד אצל הנכרי‪ ,‬ולבסו הכריע להקל על פי תשובת‬
‫שער אפרים דאין לאסור ברוצה בקיומו אלא באופן שעושה מעשה בגו האיסורי הנאה‪.‬‬
‫]אבל במשכיר כליו לנכרי לפני הפסח שיבשל בהם הנכרי בפסח‪ ,‬הרי הנכרי עושה מעשה בפסח בכליו של הישראל וברשותו‬
‫של הישראל המשכיר‪ ,‬באופן שהישראל נהנה מן החמץ‪ ,‬שאם ישפך החמץ יבקע הכלי‪ ,‬ולכן יש שמה דעה האוסרת‪ ,‬כי הרי‬
‫הנכרי עושה מעשה בפסח בגופו של החמץ‪ .‬אך בנידון דידן לכו"ע שרי‪[.‬‬
‫וכשמזמינים את החמץ בחוש"מ צריכים לדקדק שלא לקחת מאכל מסוים שבחנות של הנכרי ולבקש ממנו שימכרנו לו לאחר‬
‫החג‪ ,‬דזה ממש עושה מעשה בגו החמץ בפסח ואסור מטעם רוצה בקיומו‪ ,‬אלא לבקש דרך הטלפון )או האינטרנט(‬
‫שישלח לו לביתו ביום מסוים לאחר הפסח‪ ,‬ולבקש מהם שלא יקדימו לשלחו‪.‬‬
‫ובאם כן יקדימו לשלחו ויגיע לבית בפסח‪ ,‬א שחצרו של אדם קונה עבורו אפילו שלא מדעתו‪ ,‬אך אינו קונה לו בעל כרחו‪,‬‬
‫)תוס' פ' חזקת הבתים‪ .‬כלומר חוץ מגט אשה(‪.‬‬
‫ובאם יכניסו את קופסת החמץ מן המרפסת אל תוך הבית בפסח‪ ,‬נוס על בעיית טלטול מוקצה שיש בדבר‪] ,‬אשר את זה‬
‫אפשר לפתור ע"י טלטול ברגליו לפי המשנ"ב[‪ ,‬כבר יהי' בזה משום רוצה בקיומו‪ .‬וכן אם הניחו ‪ UPS‬את קופסת החמץ‬
‫על המרפסת בפסח‪ ,‬והתחילו גשמים יורדים‪ ,‬ואני מכסה את הקופסא בכיסוי של פלסטיק כדי שלא יתקלקל‪ ,‬הרי א‬
‫בכה"ג יש כאן רוצה בקיומו בקו"ע‪ ,‬דקיי"ל כדעת הטור שאסור‪ .‬וצריכים להזהיר את כל בני הבית‪ ,‬הקטנים עם הגדולים‪,‬‬
‫על כך‪ ,‬שלא יכניסו וכו' וגם לא יכסו וכו'‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫ביעור חמץ‬
‫ והכל באים‬,‫ ובכמה קהילות עושים מדורה גדולה‬.‫כשהשנים כתקונם נהגו )כבר מזמן התנאים( לקיים מצוה זו בשריפה‬
‫ ואם כל אחד ואחד יעשה מדורה לעצמו‬,‫ שסכנה היא להתאס חבורת אנשים‬,‫ אכן בשנה זו‬.‫וזורקים את חמצם אל תוכה‬
,‫ במדורה קטנה קיימת אפשרות שרק ישר החמץ על פניו מבחוץ‬,‫ ועוד‬,‫יש לחוש שזה גופא יגרום לסכנות של שריפה‬
‫ שלא יראו השכנים הנכרים שכל אחד ואחד מהיהודים‬,‫ ועוד שצריכים ליזהר מאנטישמיות‬.‫ומבפנים ישאר עדיין ראוי לאכילה‬
‫ וכאילו לא איכפת‬,‫ וכאילו אין אנו משתתפים בהצער מחמת הדת שלנו‬,‫ כאילו לא קרה שום דבר‬,‫שור את חמצו בפומבי‬
.‫לנו בצרת כל העולם כולו‬
‫ ועל השאר ימנו את הרב כשליח למכור‬,(‫ואולי העצה היא שלא להשבית כ"כ חמץ )דמעיקר הדין סגי בכזית לקיום המצוה‬
(‫ דמעיקר הדין קיי"ל כחכמים דר' יהודה )במשנה ר"פ שני דפסחים‬,‫ ולקיים מצות תשביתו שלא בשריפה‬,‫עבורם‬
‫ ולעשות כמו שעושים כשע"פ חל להיות בשבת כשזורקים את פתיתי החלה אל תוך האסלא שבבית‬,‫דהשבתתו בכל דבר‬
.‫ וזה דומה למפרר וזורה לרוח או מטיל לים‬,‫ ושוטפים את המים‬,‫הכסא‬

It has been our custom that Chametz should be destroyed on Erev Pesach by burning it. Many
communities have made controlled public Chametz burnings for the sake of fire safety. However,
during these times it is not safe to gather. On the other hand there is a real danger of people making
their own fires on their property. In addition, when people make small fires the heat is not intense
enough to burn the Chametz all the way to the center and sometimes people are left with edible
Chametz that they did not realize was still there. Finally, we must also be careful of the public
perception that Jews are going about their business as usual and conducting their affairs in public
while the rest of the world is confining themselves to their homes. It could appear as if the Jewish
people are not sharing the burden and pain with the rest of humanity because of our religion.
Perhaps the best advice would be to limit the amount of leftover Chametz we have in our possession
on the morning of Erev Pesach. And the small amount of Chametz (no more than a k’zayis is needed)
should be crushed into tiny particles, so as to not clog the plumbing, and flushed in the toilet. This
would also fulfill the directive of Chazal.

‫צבי שכטר‬
‫ר"ח ניסן תש"פ‬
For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

49

‫קטניות‬
‫נשאלתי מאחד שהרופאים ביררו שבנו סובל ממחלת הקרונ"ז דיזיס וצריך לשתות כ"פ ביום חלב המעושר עם קטניות‪,‬‬
‫ורוצה לדעת‪ ,‬א'‪ ,‬אם צריך להמתין ו' שעות בין בשר לחלב המעושר‪ ,‬וב'‪ ,‬אם מותר לו לשתות החלב הנ"ל בפסח‪.‬‬
‫ונראה ע"פ דברי הח"ס )שהובאו דבריו בפ"ת סי' פ"ט ס"ק ג'( דבכה"ג א"צ להמתין ו' שעות‪ ,‬וסגי בשעה אחת‪ .‬ולענין‬
‫קטניות בפסח‪ ,‬שהוא ג"כ רק מנהג האשכנזים )הובא ברמ"א לאו"ח רס"י תנ"ג( דכל שיש שמה קצת חולי‪ ,‬כבר סגי‬
‫להתיר המנהג‪ ,‬וא"צ בדוקא שיהיה החולה בבחינת חולה שאב"ס‪.‬‬
‫ובימים אלו שכולנו מודאגים ממחלת הקארונ"א‪ ,‬והרבה רוצים לחזק את מזגם שיהיו יותר בריאים כדי שלא יחלו‪ ,‬ורוצים‬
‫לקחת גלולות של ויטמינים שיש בהם תערובת של קטניות‪ ,‬נמי יש להתיר‪ ,‬לא מבעי בערב פסח‪ ,‬שהגאון חכם עובדיה ז"ל‬
‫כתב שאפילו לפי מנהג האשכנזים אין לאסור רק בפסח גופא‪ ,‬ולא בערב פסח‪ ,‬אלא אפילו בפסח ג"כ נראה פשוט שדבר‬
‫זה מותר‪ .‬דהרבה פעמים אין טעם כלל בגלולות‪ ,‬והן בבחינת נפסל מאכילת הכלב‪ .‬ולא שייך לאסרו אפילו מדרבנן מטעם‬
‫אחשביה )כדקיי"ל בזה כדעת הרא"ש לאסור מדרבנן( דהיינו דוקא ביושב ואוכל הרבה גלולות זה אחר זה‪ ,‬שהרי מראה‬
‫שלגבי דידיה זה לא נפסל מאכילה‪ ,‬והראיה מאחר שהוא יושב ואוכלם כמו שאוכל אגוזים או קטניות‪ ,‬אבל בבולע גלולה אחת‬
‫)או שלש( ליום‪ ,‬הרי ברור הדבר שרק בולעה לשם רפואה‪ ,‬ולא שייך לומר כאן אחשביה‪.‬‬
‫אכן נראה שאפילו אם יש בגלולה טעם טוב מכח הקטניות‪ ,‬ולא שייך לומר עליה שנפסלה מאכילה‪ ,‬א'‪ ,‬קיי"ל בזה דלא‬
‫בעינן ששים ובטל הוא ברוב‪ ,‬עיי"ש במשנ"ב סק"ט‪ .‬ובר מן דין ובר מן דין נראה שכל האיסור דקטניות אינו אלא מנהג‪,‬‬
‫ובמקום מקצת חולי כבר יש להתיר‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וק"ו כאן שרוצה לחזק בזה מזגו כדי שלא יחלה במחלה הקשה‪ .‬ועי' בס' בעקבי‬
‫הצאן )עמ' נ"ד( דלמנוע את עצמו מלהיות חולה שאב"ס‪ ,‬דינו כמי שהוא כבר חולה שאב"ס ורוצה להתרפא‪ ,‬שמתירים כל‬
‫הגזרות דרבנן ]אבל להתיר מלאכה דרבנן בעינן דוקא שיהיה לכה"פ סכנת אבר‪ ,‬עי' בס' ארץ הצבי )סי' ו'([‪.‬‬

‫‪If a patient with Crohn’s Disease needs to drink enriched milk that contains kitniyios: a) Must he wait‬‬
‫?‪6 hours after eating meat in order to drink this milk? b) Can this milk be consumed on Pesach‬‬
‫‪Regarding the issue of waiting, the Crohn’s patient must only wait 1 hour between eating meat‬‬
‫‪and drinking his milk. Regarding the issue of kitniyos, the custom of Ashkenazim to refrain from‬‬
‫‪eating kitniyos is suspended for an individual who is slightly ill, even if they are not ill enough to be‬‬
‫‪designated as a choleh sh’ein bo sakanah.‬‬
‫‪Additionally, during these times when people are trying to strengthen their immune system one‬‬
‫‪may also take vitamins and medication that contain kitniyos on Pesach. This would be the case for‬‬
‫‪medicine that is swallowed or chewed, even if the medicine has a pleasant taste. These vitamins‬‬
‫‪and medications, containing kitniyos, can be taken prophylactically, as a preventative measure, even‬‬
‫‪before the individual feels ill. If there is actual chametz in the ingredients the halachah might be‬‬
‫‪different, please consult with the kashrus organizations to determine the status of your items.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬

‫חמץ שאינו ברשותו‬
,‫ דבדבר שאינו ברשותו חסר משהו בבעלות שלו‬,‫( שגזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם א"י להקדישו‬.‫קיי"ל כריו"ח )ב"ק סט‬
‫ אע"פ שאינו יודע‬,‫ ולא אבדה‬,‫ והריטב"א כתב בב"מ שרק גזלה חשיבא אינה ברשותו‬.'‫ואינו יכול להפקירו ולא למכרו וכו‬
‫ נראה‬,(‫ עיי"ש בראב"ד ובנו"כ‬,‫ ספינה בים‬- ‫ ואפילו נניח שהרמב"ם חולק )עי' פ"ג מנחלות ה"א‬.‫מקומה של האבדה‬
‫ ואסור לו מכח‬,‫ או בביתו שבעיר אחרת‬,‫ אבל במוכר חמצו שיש לו במשרד שלו‬,‫ שאינו יודע מקומה‬- ‫דהיינו דוקא באבדה‬
‫ דלאחר שתעבור הסכנה יחזור‬,‫ אין זה מגרע מבעלותו‬,‫חשש סכנה ומדינא דמלכותא לצאת מביתו ולהגיע למקום החמץ‬
‫ דמאחר שהשומר מחזיק בפקדון עבור‬,‫ הא למה זה דומה לפקדון הנמצא בבית השומר וביתו סגור‬,‫המצב לקדמותו‬
.‫( ד"ה לא‬.‫ וכמש"כ התוס' ב"ק )ע‬,‫ שפיר חשוב ברשותו‬,‫הבעלים‬
‫ וכעת אינו יודע‬,‫ שבדעתו למכור לאחרים אחר הפסח‬,‫וכעי"ז נשאלתי מאחד שיש לו סחורה של חמץ שקנה מאמעזא"ן‬
‫ בע"פ בשעה שהרב מוכר‬- ‫ או אולי כעת‬,‫ או במחסן ב' שבעיר אחרת‬,‫ אם במחסן א' שבעיר פלונית‬,‫בבירור מקום החמץ‬
‫ אפילו‬,‫ דפקדון חשוב שלו וברשותו של המפקיד‬,‫ נראה דאין זה בעיא‬,‫ הוא בדרך ממקום האחד למקום השני‬- ‫את החמץ‬
‫ שהחמץ נמצא או במקום‬,‫ ובשטר הרשאה שנהגו לפרט את מקום החמץ יכתוב אלו הג' הספקות‬,‫אינו יודע מקומו בדיוק‬
.‫ או בדרך‬,(‫ או במקום ב' )של אמעזא"ן‬,'‫א‬

With regard to people who have chametz in an office that is currently inaccessible, there is no problem
with including such chametz in their sale. The Ritva explains that the problem of inaccessible chametz
only applies if the chameitz was stolen, and even those who disagree, would concede that when the
location of the chametz is known, it remains fully in the possession of its original owner. This is akin
to a guard watching chametz in a locked facility. Since the guard is protecting it on behalf of the
owner, there is nothing lacking in his ownership and his ability to sell it. Therefore, one should make
sure to include in their sale of chametz, all chametz that is in their possession, including the chametz
which is presently inaccessible.
I have been asked a similar question from someone who has plans to sell chametz on Amazon and it
is currently being stored in one of their warehouses. Even though he does not know precisely where
the chametz is located he can still sell the chametz and it is considered to be completely his and in
his possession. In the authorization form, where we customarily specify the location of the chametz,
if he is aware of the possible locations of the warehouses, he should mention them in the document.

‫צבי שכטר‬
‫עש"ק פ' ויקרא‬
‫ב' ניסן תש"פ‬
For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

6
11

‫מנהגים‬

‫‪12‬‬

‫מנהגי הצבור בשעת הדחק‬
‫משך כל הדורות נהגו בכמה וכמה מדות חסידות‪ ,‬משום חומרא דחמץ‪ ,‬לדקדק לאכול רק מצות שמורה כל הפסח וכיוצ“ב‪,‬‬
‫והשיטה המקובלת בשו“ע יו“ד )סי‘ רי“ד( היא כדעת בעלי התוס‘ )שהביא הר“ן לנדרים פא‪ (:‬שמנהג טוב מחייב מדרבנן‬
‫מטעם נדר‪ ,‬וכמו שיש שבועת היחיד ויש שבועת הציבור )השוה גמ‘ סו כתובות ‪ -‬ג‘ שבועות השביע הקב“ה ‪ -‬השבעתי‬
‫אתכם בנות ירושלים וגו‘( כמו“כ יש מנהג היחיד ומנהג הציבור‪ .‬וכל יחיד המשתייך לאיזו קהילה‪ ,‬מחוייב ליזהר במנהגי‬
‫אותה הקהילה‪ .‬ויחיד שקבל על עצמו מדת חסידות ורוצה לחזור בו מהנהגתו מכאן ולהבא צריך התרה בב“ד‪ .‬אכן עיי“ש‬
‫בדגול מרבבה )לסי‘ רי“ד( שאם אירע שעת הדחק חד‪-‬פעמית‪ ,‬ואינו רוצה לחזור בו מכל וכל מהנהגתו‪ ,‬זה מובן מאליו‪,‬‬
‫שכל זה היה כלול ב“נדרו“ מלכתחילה‪ ,‬דבנדרים הלוך אחר לשון בנ“א‪ ,‬ואחר כונת הנודר‪ ,‬ופשטות הנהגתו במדת החסידות‬
‫היתה‪ ,‬דהיכא דאפשר ינהוג כן‪ ,‬וממילא א“צ לזה התרת נדרים‪ ,‬ולכשיחזרו הדברים לקדמותם להיות כשנים כתיקונם‪,‬‬
‫בדעתם להמשיך במנהגם ובמדת חסידותם‪ .‬ומה“ט נהגו בכל המקומות שבשנת בצורת שלא היה מספיק מצה לאכול‪ ,‬היו‬
‫הגדולים מתקבצים יחד להתיר קטניות‪ ,‬דהוא ג“כ רק מטעם מנהג ומובן הדבר מאליו שבשעה“ד לא היה בדעת הקהילות‬
‫מלכתחילה לנהוג באיסור‪ ,‬והתקבצות הרבנים היה רק בכדי לקבוע שיש באמת שעה“ד‪] ,‬וראה בקו‘ מסורה חוב‘ ה‘ עמ‘‬
‫י“ב[‪.‬‬
‫ושמעתי מעשה שהיה מלפני ארבעים שנה‪ ,‬שבחור אחד נסע מנוא יארק ללמוד בארץ על שנה‪ ,‬ולא חזר למשפחתו על‬
‫פסח‪ ,‬והוכרח לאכול אצל משפחתו שמה שלא היו נזהרים בגעבראק“ס‪ ,‬ומנהג משפחתו בנוא יארק היה ליזהר בזה‪ ,‬ויעצו‬
‫לו שיעשה התרת נדרים‪ ,‬ולדעתי אין זה נכון‪ .‬חדא‪ ,‬כדגול מרבבה הנ“ל‪ ,‬ושנית כשיחיד מקבל נדר )או מדת חסידות( על‬
‫עצמו‪ ,‬והוא בעל‪-‬הנדר‪ ,‬יכול הוא לבוא לב“ד ולבקש התרה‪ ,‬אבל במנהג המשפחה או מנהג הקהילה )שאליה הוא משתייך(‪,‬‬
‫שאין היחיד הזה בעל‪-‬הנדר‪ ,‬איננו הבעלים לבקש התרה‪ ,‬ולשון הגמ‘ הוא תמיד ש“נשאלים“ על הנדר‪ ,‬דבעינן שבעל‪-‬הנדר‬
‫יבוא לבי“ד לשאול מהם ולבקש מהם ההתרה‪.‬‬
‫וכל כיוצ“ב אין צריך התרה‪ ,‬שהמנהג הפשוט הוא שממתינים כמו שש שעות בין אכילת בשר לאכילת גבינה‪ ,‬אבל היות שהוא‬
‫רק מנהג‪ ,‬ואינו אפילו דין דרבנן‪ ,‬דבריא שיש לו מיחוש בעלמא כבר אפשר להתיר‪) ,‬ח“ס הו“ד בפ“ת ליו“ד סי‘ פ“ט סק“ג(‪,‬‬
‫וה“ה במנהג געבראק“ס‪ ,‬שבשעה“ד גדול מעולם לא שמענו שצריך התרה‪ ,‬מהני תרי טעמי הנ“ל‪.‬‬

‫‪Regarding the observance of Minhagim and stringencies during times when keeping these practices‬‬
‫‪are difficult. Generally, if one wants to discontinue observing one’s Minhagim and stringencies it‬‬
‫‪would require annulling the vow, Hataras Nedarim. However, if a person is in a situation where they‬‬
‫‪would like to continue following their customs and now circumstances have made it difficult to keep‬‬
‫‪the Minhag for the time being, then it is understood that under difficult circumstances the practice of‬‬
‫‪the stringency should not apply. Therefore, one can suspend the practice of the custom or stringency‬‬
‫‪without annulling the vow with Hataras Nedarim. When the circumstances return to the way they‬‬
‫‪were before the crisis then the individual should continue practicing their customs as before. It is‬‬
‫‪important for individuals and families to ask their rabbi what is a Din (a real law) and what is a‬‬
‫‪Minhag, a custom.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪13‬‬

‫תספורת בחוש"מ ובספירה‬
‫כיום בנוא יארק כל המספרות סגורות מטעם הממשלה‪ ,‬ואם יסתדר הענין בפסח ויפתחו בחוש"מ‪ ,‬א שבדרך כלל אין‬
‫מגלחין במועד‪ ,‬היכא דאיכא אונס דמוכח )שכל השכנים יודעים אודות האונס שלו מ"ט לא גילח קודם הרגל( אז מבואר‬
‫במשנה ובגמ' ובשו"ע שמותר להסתפר במועד‪.‬‬
‫ובאם יסתדר הענין לאחר הפסח בימי הספירה קודם ר"ח אייר‪ ,‬א לאלו שנהגו מקצת אבלות עד ל"ג בעומר‪ ,‬הגרמ"פ‬
‫ז"ל כתב חידוש גדול באגר"מ )או"ח ח"א סי' קנ"ט( שאם יש צורך‪ ,‬אפשר לשנות מנהגו משנה לשנה‪ ,‬ולהתחיל בנהוג‬
‫מקצת האבלות מר"ח אייר‪ .‬והוא חי' גדול‪ ,‬וא"י אם נתקבל‪.‬‬
‫אכן רבנו ז"ל אמר שגדר אבלות דספירה הוא כבחינת י"ב חודש וקיי"ל דבי"ב חודש מותר להסתפר משיגערו בו חבריו‪,‬‬
‫]עי' נפש הרב עמ' קצ"א[‪ .‬וברמ"א ליו"ד )ש"צ ס"ד( כתב ששיעורו ג' חדשים )מתספורת האחרונה(‪ ,‬ובאגר"מ )יו"ד‬
‫ח"ג סי' קנ"ו( הסביר‪ ,‬דמסתמא בימי הרמ"א היו נוהגים להסתפר כל חודש וחצי‪ ,‬ושיעור גערה היינו – כפל מהשעור‬
‫הרגיל‪ ,‬אבל בזמננו‪ ,‬שהרבה נהגו להסתפר פעם בחודש‪ ,‬מסתברא דסגי בממתין ב' חדשים‪.‬‬

‫‪Currently, local authorities have closed barber shops due to the Coronavirus, making it impossible to‬‬
‫‪have one’s hair cut before Pesach. Normally, hair may not be cut on Chol HaMoed. However, should the‬‬
‫‪situation be resolved during Chol HaMoed, it will be permissible to do so this year. Halacha provides‬‬
‫‪for an exception in circumstances where an obstacle, that was obvious to all of the people in the‬‬
‫‪neighborhood, made it impossible for an individual to have his hair cut before Yom Tov.‬‬
‫‪In the event that the situation continues into the days of Sefira, but ends before Lag B’Omer, even those‬‬
‫‪who normally observe the customary mourning during the “first days” of Sefira may cut their hair,‬‬
‫‪provided that it has been at least two months since their last haircut.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫ו' ניסן תש"פ‬

‫‪8‬‬
‫‪14‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫קריאת שיר השירים בחוה"מ פסח‬
‫נראה פשוט שהמנהג רק הונהג בציבור‪ .‬דהנה מקשים העולם‪ ,‬מ"ט רק חיישינן שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר בקריאת‬
‫מגילת אסתר בשבת‪ ,‬ולא בקריאת התורה וההפטרות בכל שבת והמגילות בשבת חוה"מ סוכות ופסח‪ .‬וידוע בשם הגר"א‪,‬‬
‫דלשון הגמ' היא ‪ -‬הכל חייבים במקרא המגילה ואין הכל בקיאים וכו'‪ ,‬דדוקא במקום שיש חובת היחיד חיישינן‪ ,‬אבל‬
‫בקרה"ת והפטרות ושאר המגילות שהן רק חובת הציבור‪ ,‬לא חיישינן‪ ,‬דכל אחד יזכיר לחבירו ששבת היום ולא יבואו לחלל‬
‫את השבת מחמת שכחה‪.‬‬
‫אכן דבר פשוט הוא שאין בזה איסור‪ ,‬ורשאי היחיד לקרוא את המגילה‪ .‬אלא שכידוע רבינו ז"ל היה רגיל לומר‪ ,‬שאע"פ שיש‬
‫טעמים מצויינים לאיזה מנהג‪ ,‬כל שאין בו קיום‪ ,‬דינו כמנהג שטות‪ ,‬ולא מחוייבים לנהוג בו‪] .‬ענין מנהג שטות מקורו בתוס'‬
‫ב"ב )ב‪ (.‬ובתשו' ר"ת שכתב שאותיות מנה"ג הן הן אותיות גהנ"ם[‪ .‬וענין זה כנראה קיבל מאביו הגרמ"ס ז"ל ]עי' חוברת‬
‫חקירה כרך כ"ה[‪ .‬ורבינו היה אומר שדבר זה ‪ -‬להנהיג צרמוניות שאין בהם שום קיום‪ ,‬לקוח הוא מהנצרות‪ ,‬שהיא מלאה‬
‫צרמניות‪ .‬עמש"כ בזה בס' נפש הרב )עמ' כ"ד( ובהקדמה לס' מפניני הרב‪] .‬והשוה מש"כ לענין קריה"ת בלי מנין[‪.‬‬
‫ובקשר למה שכתבנו בענין קריה"ת )עש"ק פ' ויקרא ב' ניסן תש"פ( נראה להוסי ‪ ,‬דלא דמי למה שתיקן ריב"ז ליטול לולב‬
‫כל שבעה זכר למקדש‪ ,‬דהמקדש יהיה בחורבנו זמן ארוך‪ ,‬וקרא כתיב ציון היא דורש אין לה‪ ,‬מכלל דבעיא דרישה )סוכה מא‪.(.‬‬
‫וכן היה ס"ד ליקח פרי אחר )פריש או רמון( כשאין אתרוגים בנמצא ]לולא טעמא דדילמא נפיק מיניה חורבא[‪ ,‬כי היכא דלא‬
‫תשתכח תורת אתרוג )גמ' סוכה לא‪-.‬לא‪ ,(:‬ששנה זו לא יטלו ד' מינים‪ ,‬ומצוה זו רק נוהגת בחג הסוכות‪ ,‬אבל מצות קרה"ת‬
‫נוהגת בכל שבוע‪ ,‬והדבר השולט כעת רק יהיה על שבועות ‪ -‬מספר‪ ,‬ואין כאן חשש של שלא תשתכח וכו'‪.‬‬

‫‪The custom to read Shir HaShirim on Pesach was clearly instituted only for a tzibur. It is for this‬‬
‫‪reason that Chazal did not forbid reading Shir Hashirim and Koheles on Shabbos Chol HaMoed‬‬
‫‪Sukkos and Shabbos Chol Hamoed Pesach. Since each individual is not obligated to read Shir‬‬
‫‪Hashirim and Koheles on their own we are not concerned that one person might inadvertently carry‬‬
‫‪a Megilla with them in a public domain, for others will remind him that it is forbidden to carry on‬‬
‫‪Shabbos. However, when Purim falls out on Shabbos, Chazal did forbid reading Megillas Esther‬‬
‫‪because reading Megillas Esther on Purim is indeed an individual obligation, and therefore we are‬‬
‫‪concerned that one person might make a mistake and carry a Megilla where it is prohibited. Chazal‬‬
‫‪did not extend this decree to the other Megillos because the custom to read them is fundamentally‬‬
‫‪different as they are communal practices and not individual obligations.‬‬
‫‪Nonetheless, there is nothing prohibited about reading Shir HaShirim on Pesach without a tzibur. However,‬‬
‫‪Rav Soloveitchik often spoke about the distinction between bonafide minhagim and “ceremonies.” One‬‬
‫‪should be conscious of the fact that such a reading would not constitute a fulfillment of the actual minhag.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫ה' ניסן תש"פ‬

‫‪9‬‬
‫‪15‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫קריאת שם לבת‬
‫ או‬,‫ אם דוקא בשבת הראשונה‬- ‫ ויש בזה כמה שינויי מנהגים‬,‫נהגו לומר מי שברך ולקרוא לבת שם בקשר לעלייה לתורה‬
‫ ובמצב הנוכחי שאין לנו קרה"ת בצבור כי כולנו עצורים בבתינו‬.‫ עי' באורך בתשו' מנחת יצחק‬,‫ בבו"ה‬- ‫אפילו בימות החול‬
,‫ אלא קובעים ההורים שם לבתם‬,‫ ואין להמתין עד לאחר שנצא מן הסכנה‬,‫ דבר פשוט הוא שאין זה מעכב‬,‫ בבדידות‬.‫וקוראים לה בשמה‬
‫ כדי שיוכלו‬- ‫וא בבן שנדחית בריתו מפני איזה חשש סכנה ג"כ כבר כתב הגרמ"פ שמן הנכון לקבוע לו שם תומ"י‬
‫ כי המנהג שהובא בס' מטה משה לקרוא שם לבן בשעת הברית ]כי שמו של אברהם ניתן לו בקשר עם‬.‫להתפלל עבורו‬
.[(‫ ]ועי' בס' נשמת אברהם )חיו"ד עמ' קע"ד‬,‫הברית[ היינו במצב נורמלי שהמילה עומדת להתקיים בזמנה‬

With regard to the issue of naming a daughter while quarantined in our homes, the usual practice is
to name a baby girl in shul after the father receives an Aliyah to the Torah. There are several different
customs with regard to the specifics of the naming. Some have the custom to wait until Shabbos, while
others give the name on the next Monday or Thursday. In our current predicament where we are unable
to have Kerias HaTorah, the parents should simply decide on a name and begin calling their daughter
by that name.
Even when naming a baby boy, if his Bris Milah is delayed due to health concerns, Rav Moshe Feinstein
zt”l suggested that the baby should be named immediately so that people can daven for him. The practice
recorded in Mateh Moshe to name a baby boy at his bris, which is derived from Avraham Avinu, who
was given a new name at the time of his Bris, would only apply under normal circumstances when the
Bris will be done soon after the baby’s birth.

‫צבי שכטר‬
‫עש"ק פ' ויקרא‬
‫ב' ניסן תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

10
16

‫בענין תענית בכורים‬
‫ראיתי בתשו' הרב הנקין ז"ל )גבורות אליהו חאו"ח סי' קמ"ג( שכתב שמנהג הבכורים להתענות לא קיים בזמנינו שכבר נהגו‬
‫שהכל משתתפים בסיום מסכתא ולא מתענים‪ .‬ואילו היה חיוב להתענות )אפילו מטעם מנהג( לא היה הסיום שעושים אצלנו‬
‫מספיק להתיר אכילה‪ ,‬הואיל ואין עושים באמת סעודת מצוה‪ ,‬אלא רק מקצת מזונות ומיץ תפוזים וכדומה‪ .‬ע"כ מן הנכון לפדות‬
‫התענית בצדקה עכ"ד‪ .‬וכמדומה לי שבשנים כתקונם הרבה טסים להוריהם על פסח ויהא במטוס )או בשדה התעופה( בבקר בי"ד‬
‫ניסן‪ ,‬וכבר נהגו להשתת דרך הטלפון בסיום‪ ,‬וככה יעשו א בשנה זו‪.‬‬

‫‪Regarding the Fast of the Firstborn, Rabbi Yosef Eliyahu Henkin wrote that in our time the custom of first‬‬‫‪born sons fasting no longer exists because everyone participates in a siyum. There is clearly no mandate to‬‬
‫‪fast since we find people don’t participate in an actual Seudas Mitzvah and instead, following the siyum, they‬‬
‫‪simply partake of some juice and cookies. Therefore, Rabbi Henkin felt it was proper to give tzedakah to take‬‬
‫‪the place of the custom of fasting. In past years those people who are traveling on Erev Pesach have partici‬‬‫‪pated in a siyum over the phone or internet. The same practice can be relied upon this year when we are not‬‬
‫‪gathering together because of the Coronavirus.‬‬

‫מכירת חמץ‬
‫מינוי הרב לשליח למכור את החמץ לנכרי נהגו לקבל קנין לחזק מינוי השליחות‪ .‬בס' אורחות רבנו הביא שהחזו"א וגם גיסו בעל‬
‫הקה"י לא נהגו כן‪ ,‬כי הבינו ברמב"ם שהוא מנהג שטות‪ .‬ובס' נפש הרב )עמ' קע"ט( הבאתי ב' עצות מרבנו היאך אפשר )וכן‬
‫מן הנכון( לקיים את המנהג הזה‪ ,‬אפילו אם אין הבעה"ב עומד בפני הרב‪ .‬אכן בודאי גם החזו"א מסכים כשמוכר הרב את החמץ‬
‫לנכרי נהגו לעשות ו' קנינים )כי על כל אחד מן הקנינים יש פקפוק כמבואר באחרונים(‪ ,‬ואחד מהם הוא קנין סודר‪ ,‬והיות דקיי"ל‬
‫דבעינן כליו של קונה‪ ,‬הנכרי נותן את הכלי שלו להרב )ודלא כאלו שטועים לחשוב שהרב מוסר כלי שלו ליד הנכרי(‪ ,‬אבל אין זה דומה‬
‫לקנין סודר שנהגו לעשות בשעת מינוי הרב לשליח ששמה הרב הוא הוא הקונה‪ ,‬שקונה את הזכות לשמש כשליח עבור הבעה"ב‬
‫ובעינן שימסור הרב כלי שלו ליד הבעה"ב‪.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫כ"ח אדר תש"פ‬

‫‪11‬‬
‫‪17‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

,
("

,
)

.

]

,
,[

,('

,

)

,

,(

.

.

('

) , "
)
.

At the beginning of the Pesach Seder, we invite all impoverished people to join us for the meal (ha’lachma
anya). Although one would surely not allow guests into his home during this dangerous time, these
words should still be recited at the start of the Seder. The reason we announce this invitation is in
remembrance of the practice when the Beis HaMikdash stood. Then, Jews would invite anyone to join
them in eating the Korban Pesach. Our recitation of these words today, is not meant as a true invitation,
as is clear from the fact that we don’t open the doors and announce it in the streets for guests to hear.
After the destruction of the Beis HaMikdash, there was an additional prayer added, that we return to the
land of Eretz Yisrael. It is recommended to explain this to those at the table before reciting this paragraph.

'
"

"

'

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

18

‫תפילה‬

‫‪19‬‬

‫קריאת התורה‬
‫מצות קריאת התורה אינה מתקיימת בפחות מעשרה כמבואר במשנה מגילה )כג‪ ,(:‬ויש שיעצו שכדאי ליחידים העצורים‬
‫בביתם )בלי מנין( לקרוא את הפרשה מתוך חומש בלי ברכות‪.‬‬
‫ועי' כס משנה ריש פ"י מהל' ס"ת שהביא מתשו' הרשב"א‪ ,‬שהרמב"ם בילדותו כתב בתשובה שאפשר לקיים מצות‬
‫קרה"ת מס"ת פסול‪ .‬אכן בזקנותו חזר בו וכתב )שמה( במשנה תורה דבעינן בדוקא ס"ת כשר לקיים תקנת חכמים‬
‫דקרה"ת‪ .‬והוסי שמה בשם רבו מהר"י בי רב‪ ,‬דאם באמצע קרה"ת מצאו פסול בס"ת‪ ,‬מוציאים ס"ת אחר וגומרים את‬
‫הפרשה‪ ,‬אבל אין צריכים לחזור על כל מה שכבר קראו בספר הפסול‪ ,‬דבדיעבד סומכים על תשובת הרמב"ם‪ .‬ועי' רמ"א‬
‫לאו"ח )סי' קמ"ג ס"ד( שיש סוברים דבשעת הדחק שאין לצבור רק ס"ת פסול‪ ,‬דיש לקרות בו בצבור ולברך עליו‪ .‬כלומר‬
‫דשעה"ד כדיעבד דמי‪ ,‬דבשעה"ד אנו מתירים לכתחילה מה שבדרך כלל רק מותר בדיעבד‪ .‬אכן עיי"ש במשנ"ב )ס"ק‬
‫כ"ט( שהמקובל להלכה באחרונים כדיעה האחרת‪ ,‬שלא לקרות בברכה מס"ת פסול אפילו בשעה"ד‪ ,‬דלא תמיד אמרינן‬
‫דשעה"ד כדיעבד דמי‪ .‬ונראה שאפילו הסוברים שבשעה"ד יש לקרות בצבור שלא בברכה מס"ת פסול‪ ,‬דהיינו דוקא בצבור‪,‬‬
‫דלכה"פ דעת הרמב"ם בתשובה שיש בזה קיום‪ ,‬אבל לקרוא ביחיד מחומש הנדפס )או אפילו מס"ת כשר( שלכו"ע אין‬
‫בזה קיום של קרה"ת‪ ,‬לא ירויח בזה כלום‪.‬‬
‫ויש שהיו סבורים לומר דבמצב שאנו בו כעת‪ ,‬אין מן הצורך לעבור על שנים מקרא וכו'‪ ,‬דלשון הגמ' בברכות )ח‪ (.‬היא‬
‫שישלים פרשיותיו עם הצבור‪ ,‬ובמצב שלנו אין הצבור קוראים הפרשיות כלל‪ ,‬אכן נראה דאדרבא‪ ,‬עי' הגהמיי' סו פי"ג‬
‫מהל' תפילה בשם הראב"ן )סי' פ"ח( דדין זה )דשנים מקרא וכו'( איירי ביחיד הדר )בכרך( ]בכפר[ שאין בו מנין לקרות‬
‫בתורה‪ ,‬אבל אם הוא בעיר שיש בה מנין ושומע הפרשה משליח צבור‪ ,‬אינו צריך להשלים‪ .‬ואע"פ שנדחו דבריו ]כמבואר‬
‫בהגהמיי' שמה‪ ,‬ובב"י לטור או"ח סי' רפ"ה[‪ ,‬היינו לענין זה שאפילו מי ששומע קרה"ת מש"ץ בביהכנ"ס ג"כ מחויב‬
‫בשמו"ת‪ ,‬ולא להיפך‪ .‬כן נראה פשוט‪.‬‬
‫וא שהראב"ן שמה כתב שהיחיד הדר בעיר שאין בו מנין יש לו לכוון השעה שהצבור קוראים בביהכנ"ס כדי שיקרא הוא‬
‫ביחידות בביתו באותה השעה‪ ,‬ודלא כמו שכתבנו מקודם‪ ,‬לי נראה פשוט שכל זה נדחה לגמרי לדעת הפוסקים‪ ,‬דאין בזה‬
‫קיום של כלום‪.‬‬

‫‪The mitzvah of Kerias HaTorah can only be fulfilled in the presence of a minyan (Mishnah Megillah‬‬
‫‪23a). Some have suggested that it is worthwhile for those who are confined to their home and will be‬‬
‫‪davening without a minyan to at least read the Parshas HaShavuah from a Chumash without making‬‬
‫‪the blessings.‬‬
‫‪The Kesef Mishnah cites the Teshuvas HaRambam who wrote in his youth that the mitzvah of Keriyas‬‬
‫‪HaTorah can be fulfilled even with a Sefer Torah that is invalid. The Rambam later retracted this‬‬
‫‪position in his Mishneh Torah. Nonetheless, if a mistake is found while reading the Torah, even‬‬
‫‪though we replace the Sefer Torah with another one which is valid, the Mahari Beirav ruled that we‬‬
‫‪need not reread that which was already read. Since it was done already, we can rely on the position‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬

of the Rambam from his youth. Similarly, the Rema quotes an opinion that in times of difficulty we
can read from a Sefer Torah which is invalid, even with a blessing. However, the Mishnah Berurah
disagrees and does not permit this. Even according to the Rema who quoted an opinion that this is
permissible, it would only apply to reading in the presence of a minyan but not to private individuals
reading in their own home, and therefore one would not accomplish the mitzvah of Keriyas HaTorah
in any way by doing so.
Nonetheless, some feel that by reading the whole parshah, even without a minyan, they are
accomplishing a zecher to the mitzvah of Keriyas HaTorah. The rule in the Gemara is that we permit
one to do a zecher to a mitzvah if one is unable to fulfill the actual mitzvah unless we are concerned
that a misconception (kilkul) will be created. For this reason, the Gemara tells us that during the
Second Beis HaMikdash the Tanaim permitted the women to perform imitation semicha on their
korbanos by holding their hands on the head of the korban without leaning on the animal.
Others have raised the suggestion that since presently we are not attending minyanim and not hearing
Keriyas HaTorah, we should also not be obligated to perform the weekly mitzvah of shnayim mikrah
ve’echad targum (to read the parsha twice with one commentary). The language of the Gemara Berachos
(8a) is that shnayim mikrah must be done “together with the community”, and today there is no local
community reading Keriyas HaTorah in shul. This is incorrect, and in fact just the opposite is true.
The opinion of the Ra’avan is that the requirement of shnayim mikrah was specifically formulated for
those who are alone and can not attend shul to hear Keriyas HaTorah. While the accepted opinion is
not like the Ra’avan, and even those who attended shul and heard Keriyas HaTorah must still perform
shnayim mikrah, all would agree with the Ra’avan that the obligation of shnayim mikrah should still
continue to apply even when the local shuls are closed.

‫צבי שכטר‬
‫עש"ק פ' ויקרא‬
‫ב' ניסן תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

13
21

‫צירו למנין‬
‫כשכל אחד מתפלל לבדו בביתו על המרפסת‪ ,‬וכל המרפסות סמוכות אהדדי באופן שמקצתם רואים אלו את אלו‪ ,‬יש שרצו‬
‫לומר שמצטרפים לעשרה לומר דברים שבקדושה‪ ,‬וחזרת הש"ץ‪ ,‬ע"פ דברי המשנ"ב )סי' נ"ה ס"ק נ"ז( שהסיק שבמקום‬
‫הדחק אפשר שיש להקל‪ .‬לשונו בס"ק זה לקוחה מהשע"ת בס"ק ט"ו בשם החיד"א‪ ,‬וסיום לשונו שם‪ ,‬שלא יתבטלו‬
‫ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה‪.‬‬
‫אכן קולא זו קשה מאוד‪ ,‬דהכל מיוסד על הדין המופיע במשנה ברכות )נ‪ (.‬לענין זימון‪ ,‬ובתשו' הרשב"א נסתפק בזה אם‬
‫הדין של מקצתם רואים אלו את אלו שייך א לדבשב"ק‪) .‬עי' שעה"צ להמשנ"ב לסי' נ"ה אות נ"ג(‪ .‬ומפשטות כל הגמ'‬
‫משמע שלדשב"ק בעינן שיהו כל העשרה בחדר אחד‪ .‬והקולא לענין זימון בעשרה הוא מפני שזימון בשם אין לו דין‬
‫דבשב"ק )עי' ס' ארץ הצבי עמ' צ"ח(‪.‬‬
‫ועי' משנ"ב )לסי' קצ"ה בבה"ל ד"ה שתי חבורות( שהביא שהרשב"ש חולק על הרשב"א אפילו לענין צירו לעשרה‬
‫לברהמ"ז‪ .‬ועיי"ש עוד בבה"ל‪ ,‬דלדעת הרשב"ש והגר"א‪ ,‬לא מהני תנאי זה )דמקצתם רואים אלו את אלו( אפילו להצטר‬
‫לשלשה ]אם אין שם שלשה בחדר אחד[ אלא רק לענין שאם יש שם שלשה בחדר זה‪ ,‬שהמברך יכול להוציא את האחרים‬
‫בברכות שלו‪] ,‬דבדרך כלל קיי"ל כהירושלמי )שהובא בר"ן על הרי" סו מס' ר"ה(‪ ,‬דאין אומרים שומע כעונה בברהמ"ז‪,‬‬
‫ורק כשיש מזומן אפשר להוציא‪ ,‬עמש"כ בזה בס' ארץ הצבי עמ' ל"ה[‪ .‬והסיק שמה הבה"ל שיותר מסתברא כדבריהם‪.‬‬
‫ודברי הבה"ל כאן )בסי' קצ"ה( נראים כעומדים בסתירה להכרעת המשנ"ב )שבסי' נ"ה( שהבאנו לעיל‪ .‬ובנו של הח"ח‬
‫כתב בתולדות חייו )שנדפס בג' כרכי כל כתבי הח"ח(‪ ,‬שהחלקים השונים של המשנ"ב נכתבו ע"י כמה ת"ח שונים‪,‬‬
‫ולפעמים יש סתירות בהכרעות‪.‬‬
‫והרבה פעמים כשעושים מנין בבית האבל ]כשהשנים כתיקונם[ והחדרים שמה לא כ"כ גדולים‪ ,‬ויש שמנה מתפללים בחדר‬
‫אחד ושבעה בחדר השני‪ ,‬וסומכים על כך שרואים אלו את אלו‪ ,‬וע"פ פשוטו אין זה נכון‪.‬‬
‫וכן כשיש עשרה אנשים בביהכנ"ס‪ ,‬וחמשה מהם נמצאים בעז"נ‪ ,‬והמחיצה המבדלת בין גברים לנשים מחוברת לקרקע‪,‬‬
‫ג"כ חשיבי כשני חדרים‪ ,‬ואינם מצטרפים לעשרה‪.‬‬
‫לענין להחשב כמקרא מגילה בעשרה‪ ,‬שלכתחילה מחמירים לדעת רבי אסי )ריש מס' מגילה(‪ ,‬יש מקום לומר שהיות ואין‬
‫זה מדין דבשב"ק )שמצריכים עשרה( אלא מטעם פרסומי ניסא‪ ,‬והרי סוכ"ס יש שם עשרה ששומעים‪ ,‬י"ל דבהכי סגי‪.‬‬
‫וכמו שיש דיעה )הובאה ברמ"א להל' פורים( שנשים ג"כ מצטרפות לעשרה דפרסומי ניסא‪] .‬והשוה בה"ל לסי' נ"ה סי"ב‬
‫שהביא מפרמ"ג שיש מקום לחלק בין מגילה לדבשב"ק לענין צירו מנודה‪ [.‬ואפילו נניח כדעת הסוברים שא למקרא‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫‪14‬‬
‫‪22‬‬

(

"

'

,"

"

) "
,[ " '

.

'

"

,

"

]
,

.

Ten men who are standing on different porches cannot be joined together in order to constitute a
minyan even though they can all see each other. In order to constitute a minyan for Devarim
She’bekedusah (like Kaddish and Kedushah), the ten men must all be standing in the same room. (It
should be noted that in smaller spaces, such as a shiva house, care should be taken to make sure that ten
men are davening together in the same room. If less than ten are davening in one room and less than ten
in an adjacent room, even though they can clearly see one another, this would not constitute a minyan.
In order to create a minyan there must be ten participants davening in the same room.)
It should certainly be discouraged for people to make a minyan outside on the lawn even if they maintain
the minimum distance recommended by the health department. One should not place himself even
into a situation of a doubtful sakanah in order to daven with a minyan.

"

'

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

15
23

‫הלל בליל פסח‬
‫אמירת הלל בליל פסח לאחר תפילת ערבית לאלו הנוהגים כמבואר במחבר )סו סימן תפ"ז(‪ ,‬היינו דוקא בהתפללו בצבור‪,‬‬
‫אבל אם מתפללים ביחידות כל הענין הזה דהלל לא שייך‪ ,‬כאשר ביאר רבנו ז"ל ע"פ בהגר"א )להל' חנוכה תרע"א ס"ק‬
‫כ"א(‪ ,‬ומבואר הענין בס' נפש הרב )עמ' רכב(‪ .‬ואפילו יש משפחה של עשרה אנשים הנמצאים ביחד ומתפללים בצבור‪ ,‬אם‬
‫כולם יעשו את הסדר ביחד‪ ,‬ואין שמה בשעת התפילה יותר אנשים מאשר בשעת הסדר‪ ,‬ג"כ אין ענין לומר את ההלל‬
‫פעמיים שאין כאן תוספת פירסומי ניסא )עיי"ש בנפש הרב(‪ ,‬ומספיק מה שיאמרו ההלל אח"כ בשעת הסדר‪.‬‬

‫‪With regard to the Hallel that many shuls have the practice of reciting on the Seder night after Ma’ariv,‬‬
‫‪this practice is only for those who will be davening with a tzibur, and not at all relevant to those who‬‬
‫‪will be davening alone, without a minyan. Even a large family that has a self contained minyan, but‬‬
‫‪will be having the Seder together, should not recite this extra Hallel at the conclusion of Ma’ariv. The‬‬
‫‪extra Hallel after Ma’ariv is only recited when there will be a larger crowd for Ma’ariv and additional‬‬
‫‪pirsumei nisa (publicizing of the miracle).‬‬

‫הפיוט שאומרים בקשר להזכרת הטל‬
‫נראה פשוט שלא הונהג לאומרו אלא בצבור‪ ,‬אבל המתפלל ביחידות‪ ,‬א שודאי רשאי לאומרו )שלא בתוך התפילה שבלחש‬
‫שלו( אם ירצה‪ ,‬אבל אין על כך חיוב מכח המנהג לאמרו‪ ,‬כי לא הונהג אלא בצבור‪ .‬והנה הבדל גדול יש בין שאלה )ותן טל‬
‫ומטר לברכה( להזכרה )משיב הרוח(‪ ,‬עי' מש"כ בשם רבנו בס' מפניני הרב )בערך תפילה אות ה'(‪ ,‬דלשנות תארי ה'‬
‫)ממשיב הרוח למוריד הטל( בעינן רשות הצבור‪ ,‬ואין היחיד רשאי לשנות מעצמו‪ ,‬ובמצבנו כעת‪ ,‬מסתמא יש צבור של‬
‫עשרה באיזה מקום שהוא שמתפללים ביחד‪ ,‬אך אין זה הצבור שלנו‪ ,‬אך אין לנו ברירה אחרת‪ ,‬ולא שייך אצלינו לומר‬
‫שימתינו היחידים מלשנות את הנוסח שבברכת אתה גבור עד שכבר שינו אותו הצבור‪ ,‬וממילא בלית ברירה‪ ,‬נראה שכל אחד‬
‫המתפלל מוס יאמר מוריד הטל‪ ,‬כי התוס' בתענית )ג‪ :‬בתחילת ד"ה בימות החמה( הביאו מהירושלמי שבימות הגשמים‬
‫אם שכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם אלא שאמר מוריד הטל‪ ,‬בדיעבד א"צ לחזור‪ ,‬אזי ממילא‪ ,‬א אם מעיקר הדין‬
‫היינו צריכים לומר עדיין משיב הרוח וכו' במוס ‪ ,‬בדיעבד יוצאים במה שנזכיר מוריד הטל‪ ,‬וזה גופא ‪ -‬שכל היחידים‬
‫אומרים מוריד הטל במוס ‪ -‬ישמש כהחלטת הצבור הנצרכת לשנות את הנוסח של תארי ה' )והנוסח של תארי ה' צריך‬
‫להתאים עם הפערסעפשי"ן שלנו‪ ,‬ובקיץ בא"י ליכא גשמים‪ ,‬רק בחור ‪ ,‬עמש"כ בס' בעקבי הצאן עמ' רכ"ד(‪.‬‬

‫‪The Piyut of Tal which is recited on Pesach was only instituted when davening with a tzibur and not‬‬
‫‪when davening alone. One can certainly recite it if they wish, but there is no mandate based on the‬‬
‫‪existing custom to do so.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪24‬‬

Rabbi Soloveitchik maintained that in order to change the manner in which we describe Hashem from
“One who brings the rain” to “One who brings the dew” we require the authorization of the community
and therefore an individual may not undertake to make this change himself. However, since there is
no existent tzibur davening together at this point each individual should recite Morid HaTal in their
private Mussaf prayer on the first day of Pesach. When all of the individuals across the Jewish world
recite Morid HaTal in their private Mussaf this will create a “resolution of the community” that will be
effective in changing the Nusach of our seasonal description of Hashem. However, from Mincha of that
day and onward, those who daven Nusach Ashkenaz will stop saying Morid HaTal and those who daven
Nusach Sefard will continue to say it, each one according to their custom.

‫צבי שכטר‬
‫עש"ק פ' ויקרא‬
‫ב' ניסן תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

17
25

‫אנעים זמירות‬
‫המתפלל ביחידות בשויו"ט אינו חייב לומר פיוט זה‪ ,‬כי ע"פ פשוטו לא נתקן להאמר אלא בצבור‪ .‬ועוד‪ ,‬שרבנו ז"ל הציע‬
‫אפשרות לומר שדינו כדבשב"ק שצריך עשרה‪ ,‬דהמנהג הוא שפותחים את הארון‪ ,‬וכל הקהל עומדים‪ ,‬וע"פ פשוטו אין זה‬
‫מפני ספר התורה שעומד בארון‪ ,‬שהרי ארון הקודש דינו כרשות בפנ"ע כמש"כ הט"ז ליו"ד )הל' ס"ת סי' רמ"ב ס"ק י"ג(‬
‫שהרי יש בו דע"ד בגובה יו"ד‪ ,‬עי' ס' נפה"ר עמ' ר"ט אות כ"ב[‪ ,‬ומסתמא עומדים מפני הפיוט ולא מפני הס"ת‪ ,‬דקיימת‬
‫אפשרות שהגרדת דבשב"ק היא ‪ -‬שבח להקב"ה שלא במסגרת של ברכה‪ ,‬וגם לא בתורת פסוק‪ ,‬ואמירת קדוש קדוש‬
‫שבקדושה שדינו כדבש"ק הוא מפני שלא אומרים את כל הפסוק‪ ,‬ונאמר בתורת שירת המלאכים‪ ,‬ודבשב"ק בעי אמירה‬
‫וענייה עמידה וצבור של עשרה ]ובזה שהסדר דאמירה וענייה עושה את הפיוטים לדברים שבקדושה‪ ,‬עי' מש"כ בס' נפש‬
‫)עמ' קס"ב‪ ,‬ועמ' קפ"ח(‪ ,‬ובס' מפניני הרב )עמ' ע"ז‪-‬ע"ח(‪ ,‬ובס' דברי הרב )עמ' קס"ח‪-‬קס"ט‪ ,‬ועמ' רס"ו[‪.‬‬

‫‪One who is davening alone does not recite Anim Zemiros for a variety of reasons. It seems that the‬‬
‫‪custom to recite Anim Zemiros on Shabbos or Yom Tov was only instituted when davening with a‬‬
‫‪minyan. Additionally, Rav Soloveitchik suggested that the recitation of Anim Zemiros constitutes a‬‬
‫‪Davar She’bekedushah, just like Kaddish and Kedushah, which demands the participation of ten men‬‬
‫‪in order to be recited. This is reflected by our custom to stand for Anim Zemiros and our practice to‬‬
‫‪recite it responsively.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫י"א ניסן תש"פ‬

‫‪26‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫תפילה על החולה‬
'‫ כתבו האחרונים ]עי' שע"ת לשו"ע או"ח סי‬,‫ וקיימת אפשרות שכבר נפטר‬,‫ ואין החולה לפנינו‬,‫המתפלל עבור חולה מסוכן‬
‫ ועי' פ"ת לאה"ע סי' קמ"א ס"ק‬,‫ עי' אורחות חיים לאו"ח רס"י קי"ט‬,‫ והבדל יש בין חולה סתם לחולה מסוכן‬,‫רפ"ח סק"ג‬
‫ ואפילו אם למעשה הוא‬,‫ והנכון להתפלל ולומר שירחמו עליו מן השמים‬.‫ס"ח[ שאינו נכון לבקש שישלחו לו רפו"ש מן השמים‬
.‫ מחיה מתים ברחמים רבים‬- ‫ כמו שאנו אומרים‬,‫כבר איננו עוד בחיים הוא ג"כ צריך לרחמים‬
‫ שלא נכון להתפלל עבור חולים‬,‫ שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול‬,‫ולמדנו מקרא דישעי' ממצוא חפציך ודבר דבר‬
.‫ ומותר להוסיף בתפילת העמידה לאחר יהיו לרצון‬,‫ עי' או"ח סי' רפ"ח ס"י דשרי‬,‫ אבל בחולה מסוכן‬,‫בשויו"ט‬

Even though we typically should not daven for cholim on Shabbos or Yom Tov, when there is an
imminent danger it is permitted. Therefore, if necessary, a tefillah for a choleh can be inserted in our
Shabbos and Yom Tov prayers at the conclusion of the Shemoneh Esrei.
When davening at home for someone who is dangerously ill, and there is the possibility that the choleh
has already passed away (Heaven forfend) without our knowledge, we should not pray for a refuah
sheleimah (a complete physical rehabilitation) but rather for divine mercy. Since under all circumstances
divine mercy is appropriate and necessary (even if the choleh has already passed away).

‫צבי שכטר‬
‫י"ב ניסן תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

27

‫חולה‪/‬‬
‫פיקוח נפש‬
‫‪28‬‬

‫פקוח נפש שדוחה שבת‬
‫אחד מהקהילה אושפז בביה"ח מפני שחלה במחלת הקארונ"א‪ ,‬והיום שכ"כ חולים יש‪ ,‬אין מניחים לחולים להשאר בביה"ח‬
‫עד שיבריאו‪ ,‬אלא משמרגישים שהתחילו להתרפא‪ ,‬כבר שולחים אותם הביתה‪ ,‬ובעינן שאחד ממשפחתו יבוא ויקח אותו‬
‫הביתה‪ .‬וביום החמישי הודיעו למשפחה שקיימת אפשרות שיפטרוהו מביה"ח ביום השבת‪ ,‬ולא שייך כלל שישאר אחד מבני‬
‫המשפחה שמה בביה"ח או בסמוך לו מע"ש‪ ,‬וגם סכנה הוא לנסוע בטקסי או באובע"ר כי קיימת אפשרות שהנוסע‬
‫הקודם מילא את המכונית בחידקים מהמחלה הממארת‪ ,‬ואין עצה אלא שאחד מבני ביתו יסע בשבת במכונית שלו )שיודע‬
‫בו שאין בה המחלה הנ"ל( ויביאנו הביתה‪ ,‬דלא שייך שישארו שמה בביה"ח עד מוצ"ש‪ ,‬כי בתי החולים כעת ‪ -‬המה‬
‫המקומות הכי מנוגעים‪ ,‬ונראה פשוט שספק סכנ"פ הוא‪ ,‬ובלית ברירה מותר ומחוייב הוא בן‪-‬המשפחה לחלל את השבת‬
‫ע"מ להביא את החולה בחזרה לביתו‪ ,‬וכל מאי דאפשר לשנויי משנינן‪ ,‬ויפתח את ענג'ין המכונית בהכנסת המפתח בידו‬
‫השמאלית‪ .‬וכעת שבהרבה מהמכוניות החדשות לא מכניסים שום מפתח אלא לוחצים על כפתור‪ ,‬וע"פ פשטות יש מקום‬
‫לומר שללחוץ באצבע מהיד השמאלית איננו כ"כ שינוי‪ ,‬יש לייעץ שילחוץ על הכפתור לא בראש האצבע כרגיל אלא בנאק"ל‬
‫)‪ ,(knuckle‬וכשצריך לסגור את הענג'ין יש לעשות ע"י שינוי‪ ,‬דפתיחת הענג'ין מסתמא מהווה מלאכת הבערה )כתשו'‬
‫חכם עובדיה ז"ל(‪ ,‬ובסגירתו ‪ -‬מכבה‪ ,‬אבל אין כאן פחם בכלל‪ ,‬וממילא אינה אלא דרבנן )כנזכר בגמ' לענין מכבה גחלת‬
‫של מתכת(‪ ,‬ומה שעושה ע"י שינוי‪ ,‬משווהו לשבות דשבות‪ ,‬דבמקום הפסד מרובה וצורך גדול מאד מקובל להיתירא‪ .‬וכן‬
‫הוה"נ למי שישתחרר מביה"ח ביו"ט של פסח‪ ,‬כן מן ההכרח לעשות‪.‬‬

‫‪During the current Coronavirus epidemic, a person who was discharged from the hospital on Shabbos‬‬
‫‪or Yom Tov may return home since it is not advisable to remain in the hospital longer than necessary.‬‬
‫‪Since it is potentially dangerous for the patient to get into a taxi or an Uber, a family member may‬‬
‫‪drive on Shabbos to bring the patient home. However, every attempt must be made to minimize the‬‬
‫‪amount of chilul Shabbos involved whenever possible. This means the car should be turned on with‬‬
‫‪a shinui (in an unusual fashion) by turning the key with one’s weaker hand, or by pressing the button‬‬
‫‪with one’s knuckle. When turning off the engine it should also be done with a shinui. Additionally,‬‬
‫‪a shinui should be used when opening and closing the car door. However, a shinui or any deviation‬‬
‫‪from safe driving practices should never be used in the actual operation and driving of the car.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫עש"ק פ' ויקרא‬
‫ב' ניסן תש"פ‬

‫‪18‬‬
‫‪29‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫חולה בבידוד‬
‫מי שלפי דעת הרופאים וחוקי הממשלה חייב להישאר בבידוד במשך היום טוב‪ ,‬אך הוא חולה הסובל מדיכאון או מחלת‬
‫נפש אחרת עד כדי כך שדעת הרופאים שמכירים את מצבו מסכימים שיש מקום להסתפק שאם הוא ילך במשך כל היום‬
‫טוב בלי לדבר או לשוחח עם בני משפחתו שהוא יהיה בסכנת נפשות ממש‪ ,‬ויש חשש שמא יאבד את עצמו לדעת ר"ל‪ ,‬אז‬
‫הרי בני משפחתו מותרים וחייבים להתקשר אליו על הטלפון באמצע היום טוב‪ ,‬או אפילו להניח את האינטרנט פתוח עמו‬
‫במשך היום טוב כדי לחזק את רוחו ולבדוק אחר מצבו‪] ,‬וראה בס' בעקבי הצאן )סי' ט' אות י'([‪ .‬ובתשו' אגרות משה‬
‫)ח"א אהע"ז סי' ס"ה( הוכיח מדברי רש"י לתענית )כב‪ (:‬ד"ה מפני רוח רעה‪ ,‬ששגעון דינו כסכנת נפשות כשקיימת‬
‫אפשרות שיטבע בנהר או יפול וימות‪ .‬ורבנו הגרי"ד סולובייצ'יק ז"ל אמר בשם זקנו הגר"ח ז"ל‪ ,‬דאפילו כשאין שם חשש‬
‫זה‪ ,‬להציל משגעון גרידא דינו כסכנת נפשות‪ ,‬שחשש שגעון דינו כסכנת כל הגו ‪ ,‬וא"כ כל היכא שיש חשש שגעון אמיתי‬
‫ג"כ יש להתיר בכל הנ"ל‪] ,‬וראה בס' נפש הרב )עמ' רט"ז( ובס' בעקבי הצאן )סי' י' אות ה'([‪ .‬וכל חולה‪ ,‬שהרופאים‬
‫חוששים שמא יתחזק חליו במשך היום טוב ויתפתח מצבו להיות ספק סכנה‪ ,‬ג"כ מותרים וחייבים בני משפחתו להתקשר‬
‫אליו לבדוק אם הוא צריך עזרה או טיפול רפואי‪.‬‬
‫ואם החולה יש לו נכרי המשמשו והבנים גרים בא"י‪ ,‬פשיטא שיכולים לצלצל אליו בטלפון ביו"ט שני שהוא אצלם חול‪ ,‬ולדבר‬
‫אל הנכרי )המשמש של החולה( להגיד לו שהכל בשלום אצלם ולשאול בשלום החולה‪ .‬ואפילו להראות להחולה על הסמר"ט‬
‫פו"ן את תמונתם שהם כולם בריאים‪ .‬ומן הנכון להתקשר אתו )עם המשמש( לפני פסח ולזרזו שאם החולה יצטער בשבת‬
‫או ביו"ט שאין מתקשרים איתו‪ ,‬שיגיד השמש להחולה ששבת היום או יו"ט היום‪ ,‬ואחר יו"ט בודאי יתקשרו בני המשפחה‪.‬‬
‫אמנם מי שהוא אינו חולה ב"ה‪ ,‬אך מחמת המצב של מחלת הקארונא הוא חייב להישאר בעצמו בשביל היום טוב‪ ,‬למרות‬
‫שזה מצב מצער וכואב בגלל שהוא משתוקק להתאחד עם בני משפחתו ומתגעגע אליהם‪ ,‬מכל מקום כל זמן שאין בו שמץ‬
‫של סכנת נפשות אין מקום להתיר לחלל שבתות וימים טובים‪.‬‬
‫ומי שמשאיר את הטלפון שלו פתוח מערב יו"ט ועורך את הסדר בביתו בקול באופן שאחרים )כגון בעלי תשובה שא פעם‬
‫לא ראו סדר( יוכלו לשמוע ולערוך סדר כמותו‪ ,‬אולי יש מקום להקל בשעת הדחק גדול‪ ,‬כי )כמש"כ הגרמ"פ באגר"מ(‬
‫זה לא כ"כ ברור איזה איסור יש לדבר בטלפון שהיא כבר פתוחה ]ראה בתשו' מנחת שלמה ח"א סי' ט'‪ ,‬ובס' בקעבי הצאן‬
‫סי' ט' אות י'[‪ .‬אכן להשאיר האינטרנט פתוח כדי שאחרים יוכלו לראותו‪ ,‬זה כבר בעיא של מלאכת כתיבה‪ ,‬דכשאחד עומד‬
‫בפני המראה ודמותו נראית במראה אין כאן כתיבה כלל אלא ריפלעקשי"ן בעלמא‪ ,‬אבל כשאחד עומד בפני האינטרנט‬
‫במקום אחד‪ ,‬ותמונתו ניכרת במקום אחר זהו כבר כתיבה‪ ,‬שהרי הרמב"ם כתב שהצר צורה חייב משום כותב‪ .‬ואע"פ שכאן‬
‫אינו של קיימא‪ ,‬עכ"פ מדרבנן י"ל שיהיה אסור‪ .‬אך מסתמא אפשר לעשות )ומסתמא כבר יש( וידיאו איך לערוך את הסדר‬
‫בפרטות‪ ,‬והיות שיש עוד שני שבועות עד פסח‪ ,‬אפשר לכל בעלי התשובה לחזור על הוידיאו כמה פעמים עד שילמדו איך‬
‫לערוך סדר‪ .‬אא"כ המדובר הוא עבור סומא הגר לבדו שממש לא יוכל לערוך סדר בלי ההקשבה לטלפון‪.‬‬
‫אם ההורים מצווים על בניהם שיבואו אצלם על יו"ט היות שלפי משרד הבריאות של הממשלה דבר זה אסור מטעם ספק‬
‫סכנה אין בכה"ג משום מצות כבוד או"א‪ .‬הא למה זה דומה לאחד שתמיד מעשן וזה גורם סכנה לגופו שבניהם מותרים‬
‫להחביא את הסגריות מהם ואין בזה משום ביטול כבוד או"א‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫‪30‬‬

If the government or a physician has decided that an individual must remain in isolation over the
course of Yom Tov and this individual has a psychological condition where physicians who know this
patient have determined that there is a possibility that this person being alone over the course of Yom
Tov would be in a situation of pikuach nefesh (possible suicide) if the individual was not able to communicate or speak with family members, then the family members must reach out to this person over
Yom Tov to speak on the phone or use the internet by leaving a connection open from before Yom
Tov. Rav Moshe Feinstein has decided that, in certain circumstances, psychological danger is considered life threatening. Rabbi Soloveitchik went further and noted, in the name of his grandfather Rav
Chaim Soloveitchik, that even if there is a concern that someone will lose his or her mind even if their
life is not in danger, that too is considered a case of Pikuach Nefashos.
If a person is physically ill and alone and the physicians have determined that there is a possibility of
the condition deteriorating further to a point of being life threatening, then the family must remain
in contact using electronic devices with that person over the course of Yom Tov in order to check on
the person's well being.
If a parent who is ill lives outside of Israel and the parent has a non-Jewish aide then the children who
live in Israel are allowed to call the non-Jew and speak with the non-Jew when it is Yom Tov outside
of Israel and not Yom Tov in Israel in order to check in on the parent. Those family members in Israel can also ask the non-Jew to show the parent a live screen of the family so that the patient can see
that his family members are safe and healthy. It is also proper to tell the non-Jewish aide in America
that if the patient is upset or concerned over Yom Tov and the patient would like to speak to family
members, then the non-Jew should remind the patient that it is Passover or the Sabbath and that after
the Sabbath and holiday is over they will certainly be able to speak on the phone.
However, if someone is not as ill as described above, however they must be confined and alone because of the circumstances related to the Coronavirus then they may not use any electronic devices
in order to connect to family members on Shabbos and Yom Tov. Although it is painful and sad to be
alone and people want to be with family and friends, this is not a sakanas nefashos, a life threatening
situation, and there is no place at all to allow the violation of Shabbos and Yom Tov.
If a person were to leave the phone on before before Yom Tov and conduct a Pesach Seder from their
home so that others can follow along (like Baalei Teshuvah who may not know how to run a Seder)

20
31

there may be reason to be lenient under great and pressing circumstances. However, to leave a computer screen on and to have people watch and connect over the internet is a greater concern of violating Shabbos and Yom Tov since it creates images and pictures when the people move. Another possible suggestion for those who are unfamiliar with the Pesach Seder is to create videos of how to run
a Pesach Seder and in the weeks leading up to Pesach people can watch and learn from this video in
order to know what to do when Pesach arrives. However, the video may not be played over Shabbos
and Yom Tov. If the individual in need of help is handicapped and these preparations from before
Yom Tov are not sufficient then they should rely on listening to the live Seder over the phone.
If the government and medical professionals have said that it is not safe for parents and children to
be together then children may not visit for Pesach, even at the insistence of the parents. Not listening
to the parents in this situation is not a violation of Kibbud Av V’Em.

‫צבי שכטר‬
‫כ"ט אדר תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

21
32

‫קדימה בהצלת נפשות )עם הוספות והבהרות(‬
‫אם באו שני חולים לבית החולים בב"א‪ ,‬ויש רק ונטיליטור אחד‪ ,‬וצריכים לקבוע למי ליתן אותו‪ ,‬אם לאחד שקרוב לודאי‬
‫שאפשר להציל‪ ,‬או לשני שיש רק ספק אם יועיל‪ ,‬אז פשיטא שאין דוחין ודאי מפני ספק‪] .‬עיין נשמת אברהם ליו"ד סימן‬
‫רנ"ב אות ב'[‪ .‬אבל אם באו בזה אחר זה‪ ,‬וכבר חיברו את הראשון לונטיליטור‪ ,‬אע"פ שהוא זקן מופלג וחולה‪ ,‬ורק ספק‬
‫אם יועיל לו הטיפול‪ ,‬והבא אחריו בריא וצעיר‪ ,‬ע"ז נאמר הדין שאין דוחין נפש מפני נפש‪.‬‬
‫אכן אם בשעה שבא הזקן המסוכן תחילה כבר יודעים מראש שבעוד שעה‪-‬שתים יביאו לביה"ח עוד חולים צעירים בריאים‪,‬‬
‫כי כן קורה בכל יום‪ ,‬וברור הדבר שאין מספיק ונטיליטור"ז עבור כל החולים‪ ,‬נראה שאף זה בבחינת באו בב"א‪ ,‬ואין לנו‬
‫לחבר מלכתחילה את הזקן המופלג המסוכן למכשיר‪.‬‬
‫ובמשנה סוף הוריות )דף י"ג( הובא סדר קדימות בהצלת נפשות‪ ,‬לבסוף איתא שמה שממזר ת"ח קודם כו'‪ ,‬ועי' בהגר"א‬
‫ליו"ד סימן רנ"א ס"ק י"ח שהביא מירושלמי )הוריות ג‪:‬ה( שהסדרן קודם לפלפלן‪ ,‬ונראה שהקובע בזה הוא שמקדימים‬
‫להציל את זה שהקהילה צריכה לו ביותר‪ ,‬ועי' אגר"מ )חו"מ ח"ב סימן ע"ד( שקשה לעשות מעשה עפ"י כללי המשנה בלי‬
‫עיון גדול )ומסתמא ה"ט דהכי איתא שמה במשנה שהאיש קודם לאשה להחיות‪ ,‬ומסתמא ה"ט‪ ,‬שגברים מקיימים יותר‬
‫מצוות מאשר הנשים‪ ,‬שפטורות ממ"ע שהז"ג‪ ,‬ובזמננו יש הרבה נשים שעוסקות בתורה ובמצוות יותר מאשר הגברים‬
‫וכו'‪ ,‬וכללי המשנה מיוסדים על ההנחה שלפי סדר קדימות זה נרויח יותר בעבור הקהילה(‪ .‬וד"ז קשה מאוד לקבוע מי‬
‫נצרך לקהילה יותר ממי )דמאי חזית וכו'(‪ .‬ומטעם זה המקובל אצל הפוסקים שלא לנהוג על פי המשנה‪.‬‬
‫אבל החשבון הנ"ל )של זקן מופלג ומסוכן בנגוד לצעיר בריא( לכאורה טעמו ברור לכל‪ ,‬שנרויח יותר אם נטפל בצעיר‬
‫הבריא‪ .‬ואין הכונה בזה שהצעיר יחיה עוד ארבעים שנה והזקן המופלג רק חמש‪ ,‬דמאן לימא לן שהזקן שיחיה רק עוד‬
‫חמש שנים לא יתרום לאנושות באותן חמש השנים יותר מאשר מה שיתרום הצעיר בארבעים השנה שלו‪) ,‬דמאי חזית וכו'(‪,‬‬
‫אלא הכונה בזה‪ ,‬שאצל הזקן החולה‪ ,‬אפילו יועיל לו הונטיליטור‪ ,‬רק יחי' עוד חיי שעה‪) ,‬כל'‪ ,‬פחות מאשר י"ב חודש( ואם‬
‫יועיל הונטיליטור עבור הצעיר הבריא ‪ -‬יעניק לו חיי עולם‪) ,‬כל' חיות של יותר מי"ב חודש(‪ ,‬ופשיטא דזה חשבון עפ"י‬
‫דין‪ ,‬שחיי עולם עדיפי מחיי שעה‪ ,‬ולכן יש להקדימו‪.‬‬
‫וכן נראה שאם כבר חברו את הזקן המופלג לונטיליטור‪ ,‬ואח"כ הבינו שלא הי' כדאי‪ ,‬כי הרבה צעירים יבואו עוד‪ ,‬שמן‬
‫הנכון לרופאים לקבוע על הזקן הזה החלטה של ‪ ,DNR‬כי לגבי התחלת הטיפול החדש עבור החולה הזקן בנגוד לטפול‬
‫בצעירים‪ ,‬זה כבר נחשב כבאו בב"א‪ ,‬ועלינו להקדים הטפול בצעירים הבריאים‪ ,‬ואין בזה משום אין דוחים נפש מפני נפש‪,‬‬
‫כי אין כאן רציחה בקו"ע‪ ,‬אלא רק אי‪-‬קיום הדין של לא תעמוד על דם רעך‪ ,‬ובאם אין ביכולתו של הרופא לטפל בכולם‬
‫ביחד‪ ,‬צריך להקדים את אלו שיצא מהם יותר ריוח לקהילה‪ ,‬וכאמור‪.‬‬
‫כעת התחילו בביה"ח להשתמש בונטיליטור אחד עבור ב' חולים‪) ,‬ועוד יגיע הזמן שיחברו ד' חולים לונטיליטור אחד(‪ ,‬כי‬
‫אין מספיק מכשירים עבור כולם‪ ,‬ואע"פ שהאויר שזה מוציא מגופו חוזר ונכנס אל תוך גוף החולה האחר‪ ,‬וקיימת‬
‫אפשרות שזה יגרום לקרב מיתתו‪ ,‬כי אולי החולה האחד חליו יותר קשה מזה של האחר‪ ,‬ונמצא שעברו הרופאים על אי'‬
‫רציחה‪ .‬אכן נראה שלשם הצלת כל כמה דאפשר‪ ,‬הרופאים מצרפים ביחד שני חולים )כנ"ל( שנראים כאילו חוליים באותה‬
‫המדה‪ ,‬וזהו מה שלמדנו מקרא דורפא ירפא‪ ,‬שמכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות‪ ,‬וביאר בזה הרמב"ן בס' תורת האדם‬
‫)מהדורת מה"ק עמ' מ"א( שאע"פ שקיימת אפשרות שהרופא יגרום לחולה שימות במוקדם )מחמת טיפולו(‪ ,‬כל זה כלול‬
‫בגזה"כ דורפא ירפא‪ ,‬דרשאי לטפל ברפואת החולה כמיטב יכולתו‪ .‬וחכמת הרפואה התפתחה במאוד מאוד משך כל‬
‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫‪33‬‬

‫הדורות‪ ,‬ובכל דור טפלו בחולים כפי מיטב יכולתם ומיטב ידיעתם‪ ,‬ובודאי שהרבה פעמים גרמו לקצר חיי החולה מפני‬
‫ליקוי ידיעתם‪ ,‬אך כל זה כלול בגזה"כ דורפא ירפא‪.‬‬
‫והיות שאנו יודעים מראש שיבואו הרבה חולים לביה"ח‪ ,‬אפילו באו בזא"ז נראה שדינם כבאו בב"א‪ ,‬ומחוייבים הרופאים‬
‫לטפל בכולם בשוה ‪ -‬אם זה אפשר‪ ,‬ואין להם ברירה אחרת אלא לעשות כנ"ל‪.‬‬
‫וכעת הנהוג הוא שכל חולה הבא לביה"ח מחברים אותו לבד לונטיליטור‪ ,‬ואם לאחר כמה ימים רואים ששנים מהם דומים‬
‫)בחוליים‪ ,‬בגובהם‪ ,‬ובנשימותיהם וכו'( מסירים אותם כל אחד מהמכשיר שלו‪ ,‬ומחברים את שניהם למכשיר אחד‪ ,‬ומסתברא‬
‫שבזה שמחברים שנים )או יותר( ביחד‪ ,‬ממעטים את אחוז האפשרות להצילו ממות )אולי בחמש‪-‬עשר אחוז‪ ,‬או אולי קצת‬
‫יותר‪ ,‬כי אין להרופאים ידיעה ברורה בזה(‪ ,‬ויש לבעל הדין לטעון ולומר‪ ,‬שבזה גופא שמסירים את החולה מהמכשיר שלו‪,‬‬
‫ומחברים אותו לאחר יחד עם עוד חולה‪ ,‬ויכול להיות שזה גופא יגרום לקרב את מיתתו‪ ,‬ונמצא שדחינו נפש מפני נפש‪,‬‬
‫שעברנו על לא תרצח על חולה זה עבור הצלת כל החולים המרובים האחרים שיבואו לאחר זמן‪ .‬אכן נראה שאין זה נכון‪ ,‬כי‬
‫מאחר שאנו יודעים מראש שיבואו לאח"ז עוד הרבה חולים נוספים‪ ,‬ונצטרך לנהוג כנ"ל‪ ,‬לחבר כל אחד ואחד לבדו למכשיר‪,‬‬
‫ואח"כ לצרף כמה מהם ביחד‪ ,‬מה שקבענו מלכתחילה שמכשיר א' שייך לחולה א'‪ ,‬ומכשיר ב' לחולה ב'‪ ,‬קביעות זו רק‬
‫היתה על כמה ימים‪ ,‬כי כך היה בדעתנו מלכתחילה‪ ,‬להסיר כל אחד מהמכשיר שלו‪ ,‬ולהשתמש באותו המכשיר עבור חולה‬
‫אחר שעוד לא הגיע לביה"ח‪ .‬ונראה שיש לדון את המצב הזה כאילו באו כולם בב"א‪ ,‬וממילא מחוייבים אנו לטפל בכולם‬
‫בשוה ולהציל כל מאי דאפשר להציל‪ ,‬ואין בזה משום אין דוחין נפש מפני נפש‪ ,‬דאין אנו עוברים על לא תרצח על חולה זה‬
‫ע"מ להציל אחרים‪ ,‬אלא כך אנו מסדרים טיפולנו בכל החולים בב"א באופן הכי מועיל להציל כל מאי דאפשר‪ .‬וד' ירחם על‬
‫כל חולי עמו ישראל‪.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫י"א ניסן תש"פ‬

‫‪34‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫טהרת‬
‫המשפחה‬
‫‪35‬‬

‫מקלחת לאחר טבילת נשים‬
‫דבר זה שאל האור זרוע )נדה סי' של"ח ושו"ת אור זרוע ח"א סי' תשנ"ה אות ג'( מהתוס' רי"ד )עי' שו"ת הרי"ד סי'‬
‫ע"ג( אם האשה מותרת להתקלח לאחר שטבלה במקוה‪ ,‬דמרש"י )פ"ק דשבת יג‪ (:‬משמע שמדרבנן זה מבטל למפרע את‬
‫טבילתה‪ ,‬ואולי י"ל שא חוזרת להיות אסורה לבעלה‪ .‬ואע"פ שהשיב שאין בחומרא זו טעם‪ ,‬החליט האור זרוע להמשיך‬
‫בחומרת בעלי התוס' בזה‪ ,‬וכן הובא ברמ"א ליו"ד )סוס"י ר"א(‪ .‬וא שיש סוברים שהחומרא רק שייכת באופן שתתקלח‬
‫באותו הבנין שבו המקוה‪ ,‬אבל כשחוזרת לביתה שוב אין מקום להחמיר‪ .‬אכן מתשו' האגר"מ )יו"ד ח"ב סי' צ"ו( לא‬
‫משמע כן‪ ,‬והוא ז"ל החמיר שלא תתקלח עד הערב שמש הבא )ועי מש"כ בזה בס' גינת אגוז סי' כ"א(‪ .‬אכן נראה דכל זה‬
‫באמת רק חומרא הוא‪ ,‬דמעיקר הדין בודאי צדק התוס' רי"ד כמבואר שם באגר"מ‪ ,‬ובשעת הסכנה כמצבנו הנוכחי‪ ,‬מן‬
‫הנכון לוותר על חומרא זו‪ ,‬ולהצריך שיתקלחו תיכ ומיד כשיחזרו לביתם מפני הסכנה‪ .‬ועי"ש עוד באגר"מ שאשה‬
‫איסטניסית שלא תוכל לסבול שלא להתרחץ יום שלם ג"כ יש להקל‪ .‬ולפי"ד בודאי קלו"ח הוא שבניד"ד מן ההכרח להקל‪.‬‬

‫‪The Rema records the position of the Ohr Zarua in the name of the Ba’alei HaTosfos that a woman should‬‬
‫‪not take a shower soon after using the Mikvah, since this would undermine her original immersion.‬‬
‫‪While some poskim claim that this ruling is only applicable to showers that take place in the mikvah‬‬
‫‪facility itself, Rav Moshe Feinstein z”l asserts that she may not shower at all until the following evening.‬‬
‫‪Nonetheless, it seems that the position of the Ohr Zarua is only a stringency (chumrah) and therefore‬‬
‫‪in light of the current situation involving the Coronavirus it is advisable to forgo this stringency, and‬‬
‫‪require that each woman shower immediately upon returning home from the mikvah.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫ה' ניסן תש"פ‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫‪24‬‬
‫‪36‬‬

‫שמחות‬

‫‪37‬‬

‫נישואין בפחות מעשרה‬
‫ והנה לקדש אשה בעינן )נוס‬.‫ שמא יעבירו המחלה מאחד לחברו‬,‫סכנה גדולה היא להתאס חבורת אנשים למקום אחד‬
‫ לכתחילה מצריכים עשרה לברכת ארוסין )שו"ע אה"ע סוס"י‬.‫ ומסדר קידושין‬,‫על החתן והכלה( שני עדים לקיום הדבר‬
‫ ועי' ב"ש )סי' ס"ב סק"ד( שנחלקו הראשונים‬.‫ אכן לברכות נישואין בעינן עשרה לעיכובא‬.‫ אבל בשעה"ד יש להקל‬,(‫ל"ד‬
‫ או‬,‫ ובלא מנין לא תהי' האשה מותרת לבעלה‬,‫ בלי ברכה‬- ‫ אם הכוונה בזה כפשוטו‬,‫בדין כלה בלא ברכה שאסורה לבעלה‬
.‫ הברכות לא מעכבות‬,‫ ואם לא יוכלו לברך ברכות הנישואין‬,‫שהכוונה היא שהארוסה אסורה לבעלה עד שתכנס לחופה‬
‫ ולכאורה‬.‫ שצויין שמה בפ"ת סק"ז( שהבין שכן דעת רוב הפוסקים כהצד השני‬,‫וראיתי בנוב"י )קמא אה"ע בסי' נ"ו‬
‫ חופה )לפרוס טלית‬,‫ לעשות באדעקען‬,‫ מן הנכון הוא לנהוג כדעת רוב הפוסקים‬,‫בשעה"ד גדול כשעת הסכנה הנוכחית‬
.‫ אכן ב' עדים לקיום הדבר בודאי מעכב‬.‫ כדי למעט בסכנה בכל מאי דאפשר‬,‫ שלא בעשרה‬,‫ ויחוד‬,(‫ לנוהגים כן‬- ‫על שניהם‬
(‫ ופרמ"ג באורך‬,‫ והרבה הבינו )עי' אור זרוע‬,‫]והנה הראשונים הביאו מהירושלמי שהאוכל מצה בע"פ וכו' בבית חמיו‬
‫ וכמדומה‬.‫ כך בכדי לאכול את המצה בעינן היתר של שבע ברכות מקודם‬,‫שכמו שכלה צריכה שבע ברכות להתירה לבעלה‬
'‫ בליל פסח לא הי‬,‫ שא שמשך כל השנה הי' הגר"א נוהג לברך ענט"י על דבר שטיבולו במשקה‬,‫לי שרבינו ז"ל הזכיר פעם‬
‫ ואם יברך ענט"י על הנטילה‬,‫ ומצה‬,‫ המוציא‬,‫ ענט"י‬,‫ אשר גאלנו‬,‫ שהחיינו‬,‫ קידוש‬,‫ כי שבע הברכות הן בפה"ג‬,‫מברך‬
,‫ שהברכות הן הן המתירות‬,‫ ולפי"ז הבאור משמע כדעת הרשב"א‬.‫ נמצא שיש שם שמונה ברכות‬,‫שלפני אכילת הכרפס‬
[.‫ ואין למדין מן האגדה‬,‫ אכן אולי י"ל שדברי הירושלמי רק נאמרו ע"ד הדרש‬.‫ולא החופה‬

Currently, it is very dangerous to gather in crowds due to the contagiousness of Coronavirus. This
presents a problem, since kiddushin (which sets in motion the process of marriage) requires the presence
of two witnesses and a knowledgeable officiating rabbi, in addition to the bride and groom. Ideally, there
should also be ten men present for birchas eirusin, the blessing on the kiddushin. However, we can be
lenient regarding the requirement of ten men in pressing circumstances, such as the current situation.
However, the presence of ten men is necessary in order to recite birchos nisuin, the sheva berachos
under the chupah. Furthermore, the rule is that a bride is forbidden to her groom until the birchos
nisuin have been recited. The Rishonim debate whether this is meant literally, or it means that the bride
is forbidden to the groom until she has entered the chupah with him, even if the birchos nisuin were
never recited. The Nodeh B’Yehudah notes that the majority of authorities agree with the latter approach.
It would seem that in the current, dangerous situation it is proper to follow this opinion. As such, the
wedding should consist of a badekin, chupah, and yichud - all with less than ten men present, in order
to minimize the risk. However, the presence of two witnesses is mandatory under all circumstances.

‫צבי שכטר‬
‫ז' ניסן תש"פ‬
For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

25
38

"
"

)
"
-

"
).
,[(.

,('
)

-"

' ]
(.

"

,(
"

"

"

.

)

"
,
, "

,

-

.
,

"

, "

"

"

,
.

-

If a grandfather is participating in the bris milah of his grandson via Zoom, it is permissible for him to
name the baby. However, he should not recite the bracha of “asher kidash yedid m’beten” via Zoom.
Similarly, one who is participating in a wedding (or a Sheva Brachos) via Zoom may not recite any of
the Sheva Brachos, since he is not actually together with the baalei simcha. If there is no group of ten
men present at the wedding, rather everyone is joining via Zoom, they certainly may not recite the
Sheva Brachos.

'
"

"

'

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

39

‫מת‪/‬‬
‫אב ל ו ת‬
‫‪40‬‬

‫פינוי המת‬
‫מי שקנה קרקע בא"י‪ ,‬ומת בחו"ל בשעת המגפה‪ ,‬וא"א להעבירו כעת לא"י‪ ,‬וקברוהו בחו"ל ע"מ להעבירו לא"י כשיתאפשר‬
‫הדבר‪ ,‬מותר לפנותו משני טעמים‪ ,‬דמבואר בשו"ע יו"ד )רס"י שס"ג( שבדרך כלל אסור לפנות את המת מקבר לקבר‪ ,‬אא"כ‬
‫פנוהו ע"מ לקברו בא"י‪ ,‬או שקברוהו מלכתחילה ע"מ לפנותו‪.‬‬

‫‪A family who is currently unable to use their burial plots in Eretz Yisrael due to the coronavirus, may‬‬
‫‪perform a temporary burial in Chutz L’Aretz and when the situation permits, the body may be disinterred‬‬
‫‪and moved to Eretz Yisrael as is indicated clearly in the Shulchan Aruch.‬‬

‫בעניני אבלות‬
‫א‪ .‬אם אין בדעתו של האבל לנסוע לביה"ק להשתתף בקבורה‪ ,‬וכבר השלים לסדר כל ההכנות דרך הטלפון והאינטרנט בקשר‬
‫להח"ק וביה"ק וכו'‪ ,‬אז חל הדין שמשמסרוהו לכתפים נשלמה אנינותו וכבר חלה השבעה שלו‪ ,‬וחייב להתפלל וכו'‪.‬‬
‫ואם בדעת בני המשפחה להשתמש בזו"ם כדי שיוכלו אחרים להשתתף בהלויה באופן זה‪ ,‬ומסתמא גם לאחר שהשלימו כל‬
‫ההכנות שעם הח"ק ובית הקברות עדיין יכולים עכשיו להתקשר דרך הטלפון עם קרובים וידידים להודיעם זמן ההלויה‬
‫ואופן ההתקשרות עם הזו"ם‪ ,‬הרי יוצא שהאונן עדיין לא גמר כל ההתעסקות שלו בקבורה‪ ,‬ויוצא שעדיין דין אונן עליו‪ .‬וכן‬
‫יש להעיר שאפילו אם מובילים את המת לקבורה בא"י‪ ,‬והקרובים הנשארים באמריקא בדעתם להתקשר דרך הטלפון עם‬
‫ידידים הגרים בא"י להודיעם זמן ההלויה ומקומה‪ ,‬אולי זה ג"כ נחשב כאילו עדיין לא גמרו התעסקותם בקבורה‪ ,‬ועדיין דין‬
‫אונן עליהם‪) .‬וכמדומה שלא נהגו כן‪(.‬‬
‫ובמקרה שהאבל לא יתקשר עם אחרים להודיעם זמן ההלויה וכו'‪ ,‬אלא שבדעתו להשתתף בעצמו דרך הזו"ם‪ ,‬יש להסתפק‬
‫אם זה ג"כ נחשב כאילו עדיין לא השלים התעסקותו בקבורה או לא‪ .‬וכזה יש להסתפק גם במובילים את המת לקבורה בא"י‪,‬‬
‫ואלה הנשארים כאן בדעתם להסתכל בזו"ם‪ ,‬אולי זה ג"כ נחשב כאילו עדיין לא השלימו את התעסקותם בקבורה‪ ,‬ועדיין דין‬
‫אנינות עליהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בע"פ לאחר חצות נחלקו התוס' והאו"ז אם דינו כיו"ט לדחות אבלות‪ ,‬והרמ"א הכריע להקל כאו"ז‪ ,‬דהל' כדברי המיקל‬
‫באבל‪) .‬חי' ר' אלעזר משה הורביץ לשו"ע יו"ד שמה‪ (.‬ולפי"ז מן הנכון להפסיק בניהוג האבלות קודם לזמן חצות‪ ,‬ולא‬
‫להמתין עד לאחר חצות‪ .‬ואם לא נשלמה אנינותו עד לאחר חצות‪ ,‬יש להסתפק לאיזה כיוון נאמר להקל ‪ -‬שלא להתחיל אז שבעה‬
‫)כדין הקובר את מתו ברגל(‪ ,‬וממילא יצטרך לנהוג שבעה לאחר הפסח; או להקל למעט בשבעה‪ ,‬ולהתחיל השבעה תיכף‬
‫בע"פ )כשיטת התוס'( ולומר שבהגיע היו"ט של פסח )בכמה שעות( תתבטל השבעה‪ ,‬ולא נחייבו לנהוג שבעה אחר היו"ט‪.‬‬
‫וכמדומה לי שהמנהג הפשוט הוא כהצד השני הנ"ל‪.‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫‪41‬‬

‫]אכן לפי דברי התוס' בעירובין שהביאו מהגאונים שאפילו לדעת הסוברים שאבילות יום ראשון דאורייתא‪ ,‬ג"כ קיי"ל דהלכה‬
‫כדברי המקל באבל‪ ,‬שאין דין זה מיוסד על ההנחה שדיני אבילות דרבנן הם וספיקא דרבנן לקולא‪ ,‬אלא יסודו בגזיה"כ שבכל‬
‫מקום ספק אין הכהן מטמא לז' קרובים‪ ,‬ומצות אבילות מקורה בקרא דלה יטמא‪] ,‬וכן כתב בתשו' משכנות יעקב‪ ,‬וכן הוא‬
‫להדיא בתוה"א להרמב"ן‪ ,‬ועי' מש"כ בזה בס' בעקבי הצאן סי' י"ב[‪ ,‬ודין זה דומה לדין ספק ערלה בחו"ל‪ ,‬דאף לפי מאי‬
‫דקיי"ל דהיא הללמ"ס‪ ,‬מ"מ כך נאמרה הלכה דספיקה לקולא‪ ,‬ודין הלכה כדברי המקל באבל הוא משום דבעינן ידיעה ודאית‬
‫בכדי להתחייב באבילות‪ ,‬ואין זה מפני שיש להקל בכל מאי דאפשר‪ ,‬אלא משום דליכא ידיעה ודאית אם יש בזה מחלוקת להלכה‪,‬‬
‫א"כ היה צריך להיות הדין שאם גמרו את הקבורה אחר חצות בע"פ‪ ,‬שלא יתחילו ניהוג האבילות עכשיו‪[.‬‬
‫ג‪ .‬מי שהתחיל אבלותו בח' ניסן‪ ,‬וי"ד ניסן הוא יום השביעי שלו‪ ,‬קיי"ל דמקצת היכ"כ‪ ,‬ויום השביעי עולה לכאן ולכאן‪ ,‬ונחשב‬
‫כאילו כבר התחיל השלשים באותו היום‪ ,‬וממילא לאחר חצות חשוב כיו"ט )חג הפסח‪ ,‬בניגוד לחג המצות( ומבטל שלשים‪,‬‬
‫ולדעת כמה פוסקים‪ ,‬דינו כתוך יב"ח שמותר לו להתגלח ולהסתפר אם כבר הגיע למצב של יגערו בו חבריו‪ ,‬ומבואר בתשו'‬
‫גדולי האחרונים‪ ,‬שלאלו שמגלחים בכל יום‪ ,‬א"צ להמתין ג' חדשים להתגלח‪ ,‬ועי' יביע אומר )ח"א יו"ד סי' כ"ה( שמספיק‬
‫ח' ימים ]ולענין תספורת‪ ,‬המקובל הוא כדעת הגרמ"פ דמספיק ב' חדשים[‪ ,‬ועיי"ש עוד לענין מח' אחרונים הנ"ל‪ ,‬שט"ס‬
‫יש במשנ"ב בזה )תקמ"ח ס"ק ל"ד(‪ ,‬וכ"כ הגרמ"פ באגר"מ‪) ,‬וכבר תוקן בכל הדפוסים החדשים(‪ ,‬ושמן הנכון שלא להקל‬
‫בתספורת ותגלחת עד שיעברו שלשים יום שלמים בפ"מ‪ ,‬ולא סגי שנתבטל ממנו הדין שלשים‪ .‬אך עיי"ש עוד‪ ,‬שבמקום צורך‬
‫גדול יש לסמוך ע"ד המקילים‪.‬‬
‫ד‪ .‬דעת רוב הפוסקים שלגבי אשכנזים )דלית להו כשיטת הגאונים וחכ' ספרד שאבילות יום א' דאו'( שהאבל ביום ראשון של‬
‫השבעה אינו מניח תפילין אפילו איננו יום המיתה‪.‬‬
‫ה‪ .‬וביום השני של השבעה שמניחים תפילין‪ ,‬מן הנכון להמתין מלהניחם )לכתחילה( עד לאחר הנץ החמה‪ ,‬אף שבדרך כלל‬
‫מותר לברך על התפילין משיכיר וכו'‪ ,‬דמבואר במשנה מגילה )כ‪ (.‬שלכתחילה אין לומר מקצת היכ"כ עד לאחר הנץ )בזבה(‪,‬‬
‫ובהל' אבלות זה מח' בתוה"א אם אומרים מקצת היכ"כ בלילה‪] ,‬ויש בזה סתירה בשו"ע‪ ,‬ועי' מש"כ בזה בס' בעקבי הצאן‬
‫סי' י"ז[‪ ,‬ולמעשה נהגו להחמיר‪ ,‬שלא לומר מקצת היכ"כ עד לאחר שחרית ביום השביעי‪ ,‬ולשון הגמ' במו"ק )כא‪ (.‬הוא‪,‬‬
‫משני ואילך‪ ,‬ושני בכלל‪ ,‬מותר להניח תפילין‪ ,‬ושמה על הגליון ציינו לעיין בר"ן להבין הלשון התמוהה הזאת‪ ,‬ועיי"ש בר"ן‬
‫)לסוכה( שביאר שבאמת אבל אסור להניח תפילין שני ימים הראשונים‪ ,‬אלא שבבקר של היום השני אמרי' דמקצת היכ"כ‪,‬‬
‫ולכתחילה אין לומר מקצת היכ"כ עד לאחר הנץ החמה‪.‬‬
‫ו‪ .‬אבל סעודה ראשונה ביום ראשון אסור לאכול משלו‪ ,‬ובשעת המגפה שקיימת אפשרות שהשכנים מפחדים לבוא‪ ,‬נחלקו‬
‫האחרונים בדבר ‪ -‬אם בכה"ג עדיין אסור האבל לאכול משלו‪ .‬דיש שהבינו שסעודת הבראה מהווה חלק ממצות ניחום אבלים‪,‬‬
‫ואסור האבל לאכול משלו‪ ,‬כי בזה הוא מונע מהאחרים את האפשרות מלקיים את המצוה שלהם‪ ,‬אבל במקום שיודע שלא יבואו‬
‫ אז יהיה מותר לו לאכול משלו‪ ,‬דאינו מבטל שום מצוה מהשכנים‪ .‬אכן אחרים הבינו שזה חלק מניהוג האבלות של האבל‪,‬‬‫להראות כאילו הוא כ"כ מבולבל עד כדי כך שאינו יכול אפילו להכין אוכל לעצמו‪ .‬ולפי"ז‪ ,‬אפילו יודע מראש שאחרים לא יבואו‬
‫להביא לו אוכל‪ ,‬עדיין אסור לאכול משלו‪ .‬והנה לדעת רוב הפוסקים‪ ,‬עושים סעודת הבראה גם בחוש"מ‪ ,‬וע"פ פשוטו מזה‬
‫יש להוכיח שאין דין זה מניהוגי אבלות‪ ,‬דאין ניהוגי שבעה בחוש"מ‪ ,‬אלא מדין ביטול מצות ניחום האבלים מהשכנים‪ .‬וממילא‪,‬‬
‫ביודע מראש שאחרים לא יבואו ‪ -‬מאיזה טעם שיהי'‪ ,‬אין לאסור על האבל מלאכול‪] .‬עי' ס' גינת אגוז עמ' צ"ו‪ [.‬ומן הנכון‬
‫שיסדרו הקרובים והידידים לשלוח לבית האבל סעודה לאכול תיכף ומיד‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

1. A mourner who will not attend the burial is no longer an Onen once he has completed all necessary
phone calls and e-mails regarding arrangements with the Chevra Kadisha and cemetery. Shiva begins at
this point. However, if the mourner who will not be personally attending the funeral, will still be involved
in letting others know where they can watch or listen to the funeral and burial, then this is considered
to be “involved in the burial process” and he would therefore remain an Onen until after the kevura.
[However, it is not clear what the status should be of a mourner who will not be communicating with
others about how to attend or watch the funeral, but will personally be watching or listening to the
funeral.]
2. Shiva ends for a mourner immediately prior to Chatzos on Erev Pesach. If Shiva did not begin before
Chatzos (i.e. burial did not take place until after Chatzos), the common practice is that the mourner
does observe Shiva at that time until Pesach begins. (It is questionable whether this practice is correct
because there is room to argue that the shiva shouldn’t begin until after Pesach).
3. The common practice for Asheknazim is that one does not wear tefillin on the first day of Shiva, even
if the first day of Shiva follows the day of the petira.
4. On the second day of Shiva, it is best for the mourner to put on his tefillin after ha'neitz ha’chama
(sunrise).
5. Normally, a mourner may not prepare his own food for the first meal after the funeral. There are
two reasons suggested for this prohibition. First, since part of the mitzvah of comforting the mourner
is to provide food, by eating his own food, the mourner is preventing others from fulfilling their
mitzvah properly. Second, by taking food from others the mourner is demonstrating his aveilus. It is
a demonstration of mourning to show a lack of self-sufficiency to the point that one can’t prepare his
own food. A practical difference between the two approaches would be whether the mourner may eat
from his own food on Chol Ha’Moed when we don’t observe practices of mourning, though there
remains a mitzvah of comforting a mourner. Since we generally assume that even on Chol Ha’Moed
a mourner cannot eat his own food for the first meal, it seems that we assume the first explanation of
this halacha to be correct. Consequently, in a situation such as the current one, where comforters are
unable to come to the house due to social distancing, the mourner may eat his own food. He is not
preventing others from doing the mitzvah of comforting him since they are unable to do so in person
anyway. It would certainly be proper for the community to arrange for a meal to be delivered to the
mourner’s home right away.

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

43

6. If Shiva concludes on the morning of Erev Pesach, the period of Shloshim begins immediatly and
ends at chatzos on Erev Pesach. The Avel now begins the period of “Twelve Months” for a parent.
Normally, one in this category of Aveilus may shave after eight days if he usually shaves daily, as this is
considered, “yiga’aru bo chaveirav.” However, because in this situation the Shloshim ended on Erev
Pesach (while in reality thirty days have not yet passed), there is a dispute among the poskim as to
whether it is permitted for the mourner to shave. The major poskim recommend that one be stringent
on this matter, but Chacham Ovadia Yosef concludes that if a person feels there is a great need he may
rely on those lenient opinions who say that Shloshim is no longer in effect at all and one would be
permitted to shave.

‫צבי שכטר‬
‫י"א ניסן תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

44

(
"

'

] .'

)

'

(

,
,

,

"

,

)
,

['
,

,

,
('

)

,
.

"

'

.

" , "

"

"
,

,
,

) "

.'

. "

"
"

,

(.

,

"

"

.

"

,
.

,

("

' ) "
"

,
"

"

. "

,( "

"

,

"

'

,

"

(

" ) "

"

)

.

"
.

"

,

,
"

.

.

,

"

'

). "

.[(
"

' ] ,'

'

'

"

'

,

,

"
( "

"

.

'

"

, "

'

"

"

'

"

)

"
( "

,( "

"

)

.
"

'

"

" ) "

'

)
"

.
,

"

(

,
.

"

,

,(

.

"

)
,[ "

"

,

]

'
, "

( "
"

" '

,
,

.
'

)

,

"

)

"

' ) "

"

,

"

.

(
( "

,

-"

,

,

,
'

'

.
"

("

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

' ) "

'

45

.

.

-

,

"

.
,

.
"

"

,

.
.

- "

"

,

,
"

,

(
,

,
)

."

"

"
,

"
"

,

.
,

,

"
. "
'

.

'
"

"

'

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

46

‫שבת ‪/‬‬
‫יום טוב‬
‫‪47‬‬

‫עירוב תבשילין‬
‫שנה זו בחו"ל צריכים עירוב תבשילין לימים הראשונים של פסח‪ ,‬ומבואר בשו"ע או"ח )תקכ"ז ס"ז( שמצוה על רב העיר לערב‬
‫על כל בני עירו כדי שיסמוך עליו מי ששכח וכו'‪ ,‬וצריך לזכות )הפת והתבשיל( לכל בני העיר ע"י אחרים‪ ,‬ולכתחילה אין לזכות‬
‫ע"י בניו הקטנים או אפילו גדולים הסמוכים על שלחן אביהם‪ ,‬וגם לא ע"י אשתו )עי' שו"ע או"ח סי' שס"ו ס"י(‪ ,‬שלכתחילה‬
‫יש לחוש לדברי שניהם היכא דאפשר )עי"ש(‪ ,‬ובדיעבד סומכים על דברי המיקל בערוב )רמ"א שמה(‪ ,‬דהיינו )משנ"ב ס"ק‬
‫ס"ט( גדול הסומך על שלחן אביו וכן ע"י אשתו‪ .‬ושעה"ד כדיעבד דמי‪.‬‬
‫ועי' מג"א )לסי' תקכ"ז( שהי' מנהג עירו לקבל שבת במוקדם )תיכ לאחר פלג המנחה( ביו"ט שחל להיות בע"ש )מטעם‬
‫הואיל(‪ ,‬ע"ש‪ .‬וא דיש לפקפק דמאי שייך לומר הואיל ומקלעי ליה אורחים במצב שאנו נמצאים בו‪ ,‬והלא התוס' שמה‬
‫בפסחים )בסוגיא דהואיל( כתבו דרק שייך לומר הואיל וכו' אם הוא מילתא דשכיחא‪ ,‬ואצלנו זה מילתא דלא שכיחא לגמרי‬
‫שיבואו אורחים‪ ,‬אכן עי"ש במהר"ם חלאווה שיישב קושיית התוס' בדרך אחרת באופן שלא תלוי במילתא דשכיחא‪) ,‬ועי'‬
‫מש"כ בזה בס' ארץ הצבי סי' ט'(‪.‬‬

‫‪It is incumbent on the Rabbi of a community to establish an eruv tavshilin on behalf of his constituents,‬‬
‫‪to provide for those who inadvertently fail to do so. This process includes having a third party acquire‬‬
‫‪the components of the eruv tavshilin on behalf of the members of the community. Ideally, this third‬‬
‫‪party should not be a member of the Rabbi’s immediate family. In a pressing situation such as this year‬‬
‫‪where people are social distancing, the Rabbi may have his wife or children (over the age of bar/bas‬‬
‫‪mitzvah) acquire the eruv on behalf of the community.‬‬

‫עירובי חצרות‬
‫בכל עיירה שיש בה עירוב‪ ,‬נוס על המחיצות וצוה"פ‪ ,‬בעינן קופסת המצות‪ ,‬ומבואר בגמ' ערובין )לב‪ (:‬ובשו"ע או"ח )ת"ט‬
‫ס"ד( דבעינן שיוכלו המשתתפים להגיע להמצות ולאוכלם בביה"ש מבלי לעבור על אי' דאורייתא‪ ,‬וכאן בנוא יארק‪ ,‬שכל בתי‬
‫כנסיות סגורים‪ ,‬א"א לשום אחד מהמשתתפים להגיע אליהם ולאוכלם‪ .‬ועי' תשו' הר צבי )או"ח ח"ב סי' ט"ז( שבשנת תש"ז‬
‫הי' עוצר בירושלי' )מטעם הבריטים( בזמן ביה"ש‪ ,‬ולא הי' באפשרותם להגיע לקופסת המצות ולאוכלם‪ ,‬עיי"ש היטב‪ .‬אך כל‬
‫זה לא שייך אצלנו‪ ,‬דבודאי אפשר לקבל את המפתחות וליכנס לביהכ"נ על כמה דקות‪.‬‬

‫‪An eruv chatzeros is an integral aspect of making an eruv for the community. The purpose of the jointly‬‬
‫‪owned food is to indicate that it is as though everyone who owns a share of the food is living in one area.‬‬
‫‪Usually, the shared food is a box of matzah that is kept in the shul. Perhaps, during these times where‬‬
‫‪the shuls are closed, we cannot say that the matzah is a shared communal food since it is inaccessible.‬‬
‫‪However, this is incorrect because, theoretically, one could take a key and open the shul for a few minutes‬‬
‫‪and get the matzah.‬‬

‫צבי שכטר‬
‫ז' ניסן תש"פ‬

‫‪28‬‬
‫‪48‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫רופא החוזר מבית החולים בשבת וביו"ט‬
‫ואשה החוזרת מן המקוה בשבת וביו"ט‬
‫א‪ .‬האשה שחל ליל טבילתה בשבת‪ ,‬אולי כדאי שתמתין מלטבול עד מוצ"ש‪ ,‬כדי שתוכל להתקלח בפושרים בחזרתה מן המקוה‪.‬‬
‫וביו"ט מתבאר מלשון המשנה )שבת דף לח‪ (:‬שאסור להחם חמין בכדי לרחוץ את כל גופו‪ .‬ונחלקו התוס' והרמב"ן בטעם ד"ז‪,‬‬
‫דלתוס' )שבת לט‪ :‬ד"ה ב"ה( זה נחשב כדבר שאינו שוה לכל נפש‪ ,‬ודינו כמוגמר שאסור מן התורה‪ ,‬והרמב"ן )שם( טען נגדם‬
‫שאין זה נכון‪ .‬ואפילו נניח שבזמן הגמ' הי' זה נכון‪ ,‬בזה"ז )ע"פ פשוטו ‪ -‬לרוב בנ"א( בודאי מקרי דבר השוה לכל נפש‪.‬‬
‫ולרמב"ן דבר זה אסור רק מדרבנן מטעם גזרת הבלנים שגזרו בשבת‪ .‬וכל שאסור בשבת אסור אף ביו"ט‪ ,‬אע"פ שטעם‬
‫האיסור לא שייך ביו"ט )דמה"ת זה ודאי מותר מטעם אוכל נפש‪ (.‬ובתשו' רעק"א )סי' י"ז( הביא מח' האחרונים אם גזרת‬
‫הבלנים רק נוהגת במים חמים ממש )כיד סולדת(‪ ,‬או אפילו בפושרים‪ ,‬אבל אם ישתמש רק במקצת מים חמים‪ ,‬באופן שלא‬
‫יהיו מי הרחיצה אפילו בבחינת פושרים‪ ,‬אלא רק בכדי להסיר מהם את הקרירות‪ ,‬אז יהי' מותר אפילו לדעת הרמב"ן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרופאים והאחיות שחוזרים לביתם בשבת‪ ,‬מן הנכון שיתקלחו תיכף‪ ,‬כי הם היו ממש במקום הסכנה )בביה"ח( כל היום‪,‬‬
‫ומסתברא שאם קשה להם מאד להתקלח במים קרים‪ ,‬שיש מקום להתיר להם לפתוח את ברז המים החמים כלאח"י‪ ,‬דבשו"ע‬
‫)שכ"ח סי"ז( הרי נפסק שהלכה כדעה השלישית‪ ,‬והיא שיטת הרמב"ן‪ ,‬והוא ז"ל כתב בפירוש בתוה"א שאף מלאכה דאורייתא‬
‫מותרת ע"י שינוי אף במקום חולה שאב"ס )עמש"כ בזה באורך בארץ הצבי עמ' נ"ב( וכ"ש כאן ‪ -‬למנוע מחשש סכנ"פ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בחולה שיב"ס אנו מתירים אפילו מלאכות דאורייתא‪ ,‬ולדעת המ"מ )פ"ב שבת הי"ד( מתירים אפילו כל צרכיו‪ ,‬וכן‬
‫הי' הפסק המקובל בוואלאז'ין ]כמובא בהעמק שאלה של הנצי"ב[‪ ,‬וכן היה פוסק הגר"ח ]כמובא בחי' הגרי"ז על הרמב"ם‬
‫הל' שביתת עשור[‪ .‬ובמשנ"ב בבה"ל )סי' שכ"ח סע' ד'( האריך בזה והסיק שאין להתיר כל צרכיו אלא באי' דרבנן‪.‬‬
‫והנה בחולה שאב"ס פשיטא שאין להתיר שום אי' דאורייתא‪ ,‬אלא רק גזרות דרבנן ]ולא אפילו מלאכות דרבנן‪ ,‬עי' ס' ארץ‬
‫הצבי הנ"ל[‪ .‬ובזה דנו הראשונים אם יש להתיר בחולה אף שאב"ס כל צרכיו בגזרות‪] ,‬עיין מאירי למס' שבת דף כט‪ ,‬ובס' אמרי‬
‫בינה[‪ .‬ויש מקום לחלק לשני הכיוונים‪ ,‬די"ל )א( דאפילו המ"מ רק הקיל בחולה שיב"ס‪ ,‬דחמיר מצבו טפי‪ ,‬ולאידך גיסא י"ל‬
‫)ב( דאפילו לפי המשנ"ב הסובר שלא נכון להקל במלאכה דאו' )עבור כל צרכיו( ‪ -‬אך בדינים דרב' כן הקיל‪ ,‬וה"נ בחולה‬
‫שאב"ס‪ ,‬שכל המדובר הוא אך בדינים דרבנן‪.‬‬
‫והנה קולת המ"מ רק היתה במי שהוא כבר חולה שיב"ס‪ ,‬אבל בבריא החושש שמא יסתכן‪ ,‬שמה לא התיר )ועפי"ז החילוק‬
‫יישב הגרי"ז את כל קושיות המשנ"ב נגד המ"מ(‪ .‬וממילא יש מקום לומר שהרופא )או האחות( החוזר לביתו בשבת מביה"ח‪,‬‬
‫וחושש שמא יסתכן‪ ,‬ורוצה להתקלח‪ ,‬ובימות החול בודאי הי' מתקלח בחמין ולא במים צוננים קרים‪ ,‬ובשבת אם יחמם את‬
‫המים באופן של כלאח"י‪ ,‬יש מקום לצדד להקל מטעם כל צרכיו‪ ,‬ואפילו לדעת המחמירים בכל צרכיו בדרבנן עבור חולה‬
‫שאב"ס‪ ,‬יש מקום לחלק ולומר שהוא מותר לבריא החושש שלא יסתכן ‪ -‬בדרבנן‪ ,‬ואולי אפילו במלאכה דרבנן‪ ,‬ולא רק בגזרות‬
‫דרבנן‪.‬‬
‫ואם נקבל קולא זו‪ ,‬י"ל שיהי' מותר להתקלח לא רק במים שהם פחות מאשר פושרים‪) ,‬שרק הכניסו מקצת מים חמים כדי‬
‫להסיר את הקרירות(‪ ,‬אלא אפילו בפושרים ‪ -‬ג"כ יהיה מותר‪ ,‬דרחיצה בחמין היא רק בבחינת גזרה‪ ,‬וכל הגזרות מותרות‬

‫‪49‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

‫עבור חולה שאב"ס‪ ,‬וכ"ש ברוצה למנוע א"ע מלהסתכן‪ ,‬שלכאורה ק"ו הוא‪.‬‬
‫אכן אם מספיק לו להסיר את הקרירות‪ ,‬מדוע ניקל לו להתקלח בפושרים‪ .‬וכן בודאי י"ל‪ ,‬דאם מספיק לו להתקלח במים‬
‫צוננים‪ ,,‬מה לנו להקל לעשות מלאכת בישול המים באופן של כלאח"י‪.‬‬
‫צוננים‬
‫ג‪ .‬אכן באשה הטובלת בליל שבת וחוזרת לביתה‪ ,‬ורוצה להתקלח בכדי למנוע חשש ספק סכנה‪ ,‬לכאורה אינו נראה להתיר לה‬
‫להחם מים באופן של כלאחר יד‪ ,‬שהרי הברירה בידה להמתין מלטבול עד מוצ"ש‪ .‬וכן הטובלת בליל יו"ט צריכה להיזהר שלא‬
‫להתקלח במים חמים מן הטעם הנ"ל‪ .‬ודוקא ברופא ואחות שחוזרים לביתם בשבת )או ביו"ט(‪ ,‬שלא היתה הברירה בידם‬
‫להמתין עד מוצ"ש )או מוצאי יו"ט(‪ ,‬כי כל זמן שנשארים בבית החולים יש יותר סכנה‪.‬‬
‫אבל זה בודאי אינו נכון שתחליט האשה להחמיר על עצמה שלא להתקלח כל עיקר בשבת )או ביו"ט(‪ ,‬שבודאי מחוייבת למנוע‬
‫את עצמה מסכנה בכל מאי דאפשר‪ .‬וביו"ט אם קשה לה לנהוג כנ"ל‪ ,‬להכניס רק מקצת מים חמים כדי להסיר את קרירות‬
‫המים הצוננים‪ ,‬בודאי יש מקום להקל ע"פ דעת התוס'‪ ,‬שגזירת הבלנים אינה נוהגת ביו"ט בכלל‪ ,‬ובזמננו בודאי הויא רחיצה‬
‫בחמין דבר השוה לכל נפש‪ ,‬ומותר מעיקר הדין‪.‬‬
‫]וחילוק זה מקורו כדלהלן‪ :‬דבגמ' עירובין )סז‪-:‬סח‪ (.‬בההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה‪ ,‬נחלקו הראשונים אם מותר למולו‬
‫לכתחילה ביודע מראש שיצטרך לחלל את השבת לבשל עבורו מים תיכף לאחר המילה מטעם ספק סכנ"פ‪ ,‬ועי' משנ"ב )סי'‬
‫של"א ס"ק ט"ז בשעה"צ( שהכריע כדעת הרז"ה )שבת נג‪ .‬בדפי הרי"ף( ורוב הפוסקים נגד הרמב"ן )שבת קלד‪ (:‬שלא‬
‫לומר אין למצוה אלא מקומה ושעתה‪ ,‬אלא הכלל שאסור להכניס את עצמו למצב של דחיית איסורים‪) .‬ועי' מש"כ בזה בס'‬
‫דברי רב עמ' קע"א‪ ,‬שיש בזה לכאורה סתירה ברז"ה‪ ,‬אם כלל זה נוהג אפילו במקום מצוה‪ ,‬וצריך לחלק או דשאני ודאי‬
‫מספק‪ ,‬או דשאני מכניס א"ע בחול או בשבת‪ ,‬וכאן‪ ,‬בחוזרים מן המקוה או מביה"ח‪ ,‬הר"ז בודאי וגם מכניס בשבת‪ ,‬ולכן‬
‫צריכים להחמיר‪ ,‬אע"פ שהליכתה למקוה היתה במקום מצוה‪ (.‬ועיי"ש עוד‪ ,‬דלאו דוקא לשחק סממנים דזה מלאכה דאורייתא‪,‬‬
‫אלא אפילו להביא הכמון דרך כרמלית או חצר שאינה מעורבת נמי אסור להכניס את עצמו‪ ,‬כאן שהיתה הברירה בידו לדחות‬
‫את המילה בזמנה עד למחר‪ ,‬וכן כאן‪ ,‬שהיתה הברירה ביד האשה לדחות את טבילתה עד מוצ"ש‪ .‬אבל לגבי הרופא )או‬
‫האחות( שלא היתה הברירה בידם לדחות שירותם בביה"ח עד זמן אחר‪ ,‬הרי הם לא הכניסו א"ע‪ ,‬אלא בע"כ הוכנסו למצב‬
‫של דחיית איסורים לכן מותר‪ .‬ואף דמבואר שמה בשו"ע )סע' ז'( דללעוס בשניו מותר‪ ,‬דהיינו מלאכה דאורייתא ע"י שינוי‪,‬‬
‫ולכאורה היינו ממש נדון דידן‪ ,‬לפתוח את ברז המים החמים ע"י שינוי‪ ,‬אינו דומה ממש‪) ,‬א( דללעוס בשניו היינו שינוי גמור‬
‫ לא רק בפעולה שלו אלא אף בנפעל‪) ,‬עי' אגל"ט פתיחה אות ג'(‪ ,‬ו)ב( דרוב הראשונים החליטו שטבילה בזמנה לאו מצוה‪,‬‬‫בנגוד‪ ,‬לנדון הגמ' והשו"ע‪ ,‬שהמדובר הוא במילה בזמנה‪ ,‬דמלאכה דאורייתא שע"י שינוי קיל טפי מהוצאה כדרכה בחצר‬
‫שאינה מעורבת‪ ,‬וכלפי האיסור זה אמרינן דלא היתה הברירה בידו לאחר המילה עד למחר‪ ,‬ולכך מותר משא"כ בטבילה‬
‫בזמנה שבזה"ז אין לנו באמת טבילה בזמנה‪ ,‬ורוה"פ סוברים להלכה דטבילה בזמנה לאו מצוה‪ ,‬והברירה היתה בידה לאחר‬
‫את טבילתה‪ ,‬וחשיב כאילו היא הכניסה את עצמה למצב של דחיית איסורים‪ .‬אבל לענין להתקלח בצונן או להכניס מקצת חמין‬
‫ביו"ט להסיר את הקרירות‪ ,‬אין שמה שום דחיית איסור‪[.‬‬

‫‪If a woman is scheduled to go to the mikvah on Friday night, she has two options regarding the concern‬‬
‫‪of washing after immersing in the mikvah. Either she may shower in cold water, or, she may consider‬‬
‫‪postponing her visit to the mikvah until Motzai Shabbos so that she will be able to shower comfortably‬‬
‫‪in warm water.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com‬‬

If a woman goes to the mikvah on Yom Tov, and takes a shower when she comes home, the temperature
of the water should not be hot or even lukewarm, but it does not have to be entirely cold. Rather, she
may turn on the hot water a little bit to remove the chill of the cold water.
Doctors and nurses returning home from the hospital on Yom Tov may take a shower in water which is
lukewarm or even hot. This can be permitted for doctors and nurses returning home on Shabbos as well,
provided that they turn on the hot water in an unusual fashion, (with a shinui), by using the back of the
hand or the elbow.
These leniences only apply to medical personnel who were required to be in the hospital on Shabbos or
Yom Tov. (However, a woman who went to the Mikvah on Friday Night had the alternative of waiting
to use the Mikvah on Motzai Shabbos, and we therefore would not be lenient in that case.)

‫צבי שכטר‬
‫י"ב ניסן תש"פ‬

For further halachic inquiries please email ravschachter@gmail.com

51

Other Media